מדינת ישראל נ' עמאשה

גזר דין

הנאשם הורשע, עפ"י הודאתו, בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום - בנהיגה ברשלנות, נהיגה בשכרות, סטיה מנתיב נסיעה וגרימת נזק.

עפ"י כתב האישום נהג הנאשם ביום 10.9.06 ברכב בכביש 90 מכיוון קריית שמונה לראש פינה, הנאשם נהג באותה עת כשהוא שיכור כשבדוגמת דם שניטלה ממנו נמצא כי ריכוז האלכוהול עמד על 60 מיליגרם של אלכוהול ב- 100 מיליליטר דם.

הנאשם נהג ברשלנות ותוך כדי נסיעה איבד שליטה ברכב, סטה מנתיב נסיעתו שמאלה והתהפך. כתוצאה מהתאונה נגרמה לנאשם חבלה של ממש (פצע באזור פריאטרלי) ולנוסע שנסע עימו נגרם שבר בקרסול ימין.

החומרה שביצוע העבירות האמורות ע"י הנאשם ברורה. שיקול דעתו של אדם הנוטל את ההגה לידיו כשהוא שיכור הוא שיקול דעת משובש ולקוי, אשר מסכן הן את הנהג, הן את מי שנוסע עימו והן את שלומם של שאר המשתמשים בדרך.

איבוד השליטה ברכב ע"י הנאשם, סטייתו מנתיב נסיעה, נהיגתו ברשלנות עד כדי התהפכות הרכב מעידים, כשלעצמם, על הסכנה הטמונה בנהיגה בשכרות ועל התוצאות הרות האסון שנגרמות בשל נהיגה במצב שכזה, נהיגה אשר גובה מחיר כבד בכבישי הארץ מדי יום ביומו.

האינטרס הציבורי, איפוא, מחייב נקיטה ביד קשה עם מי שביצע עבירות חמורות כגון אלו שביצע הנאשם.

לא בכדי קובעת פקודת התעבורה [נוסח חדש] עונש מינימאלי של פסילת רישיון למשך 24 חודשים למי שנהג ברכב כשהוא שיכור, לא כל שכן, כאשר בד בבד עם הנהיגה בשכרות גרם אותו נהג לתאונת דרכים, כפי שאירע במקרה דנן.

לצד האינטרס הציבורי, ענישה היא לעולם אינדיבידואלית, ועל בית המשפט תמיד לשקול את נסיבותיו המסוימות של המקרה הנדון בפניו ושל הנאשם הנדון בפניו.

השאלה הרלוונטית הראשונה והחשובה מכל הינה האם ביצוע העבירות ע"י הנאשם משקף את דפוס הנהיגה שלו בדרך כלל, שמא מדובר באירוע יוצא דופן מבחינתו.

מעיון בגיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם עולה, כי הוא אוחז ברישיון נהיגה מזה 8 שנים ורשומה לחובתו הרשעה אחת בלבד מסוג ברירת משפט על שימוש בטלפון בזמן נהיגה, עבירה שבוצעה בחודש 6/09.

עבר תעבורתי זה מלמד על כך שהאירוע נשוא כתב האישום לא שיקף את דפוס נהיגתו של הנאשם עובר לאותו אירוע וכן מאז ועד היום ויש לראותו בבחינת מעידה חד פעמית של הנאשם .

בעניינו של הנאשם הוגש תסקיר שירות המבחן ביום 18.2.08 וכן הוגש תסקיר משלים ביום 28.4.08. בתסקיר פורטו נסיבותיו האישיות של הנאשם ושל בני משפחתו. שירות המבחן התרשם כי מדובר באדם המנהל בדרך כלל אורח חיים יציב ואחראי, באשר לעבירות נשוא ענייננו התרשם שירות המבחן כי הנאשם לקח אחריות לביצוען, הביע חרטה על התנהגותו וציין כי מיום אותו אירוע הוא נמנע משתייה באופן מוחלט וזאת כתוצאה מן הטראומה שחווה בעקבות התאונה וההליכים המשפטיים שבעקבותיה. שירות המבחן לא זיהה בשיחותיו שם הנאשם דפוסי שתיית אלכוהול בעייתיים ועל כן לא הפנה אותו לאבחון ולגיבוש תוכנית טיפולית בעניין זה. שירות המבחן התרשם, כי העבירות שביצע הנאשם אינן משקפות את דפוס התנהגותו וכי לרוב הוא מגלה שיקול דעת וזהירות בהתנהגותו.

לאור המפורט בתסקיר, לא בא שירות המבחן בהמלצה תוכנית טיפולית וחינוכית אלא המליץ על הטלת עונש מותנה שיהווה גורם הרתעתי משמעותי.

ב"כ הנאשם העלה היום בפניי טענות באשר לנסיבותיו של הנאשם וכן הוגשו מכתבי המלצה בעניינו ורישיון לפיו הוא עוסק ברפואת שיניים מחודש 5/09.

הנאשם, כאמור, הורשע עפ"י הודאתו, הודאה שניתנה מייד משבוטל פסק הדין שניתן נגדו בהעדרו והיום הוא גם הביע בפניי חרטה שנראתה כנה ואמיתית.

מדובר, כאמור, באירוע שאירע בחודש 9/06, משמע לפני למעלה מ- 3 שנים.

בהתחשב במכלול השיקולים האמורים לעיל, הריני גוזרת בזאת על הנאשם את העונשים הבאים:

הנני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 2,000 ₪ או 20 ימי מאסר, שישא בנוסף לכל מאסר אחר שהוטל עליו.

הקנס ישולם ב 5 תשלומים חודשיים שווים החל מיום 28.4.2010 ואילך.