מדינת ישראל נ' עמארנה(עציר)

הקראה

סנגור הנאשם:

לשאלת בית המשפט קראתי את עובדות כתב האישום והתשובה – ולאחר שאישר בפניי שהוא הבין את המיוחס לו לאחר שהדברים הוסברו לו בשפת אימו להלן תשובתי.

הנאשם מודה באמור בסעיף 1 לכתב האישום. וכן מודה באמור בסעיף 2 לכתב האישום.

אך הוא כופר כי ההחלטה לגנוב את הרכב הייתה החלטה משותפת, אלא הייתה החלטה שגמלה בליבו לגנוב את הרכב.

הנאשם מודה שהוא פרץ לרכב לבד. הוא מודה שהוא אכן ניפץ את השמשה האחורית של הרכב ונכנס ועקר את הפלסטיק מתחת להגה וגזר את החוטים וזאת במטרה לגנוב את הרכב, אך לא בצוותא עם האחרים.

לגבי הגעת השוטרים – לא יודעים מחוסר ידיעה באיזה שעה הם הגיעו. הנאשם מודה כי הוא אכן ניסה להניע את הרכב. הנאשם לא משיב לחלקם של האחרים. עד עתה לסעיף 4.

באשר לסעיף 5 - הנאשם כופר שהוא הכשיל שוטרים במילוי תפקידם. הוא לא התנגד למעצר כלל ועיקר.

חבל לנהל את התיק לאחר שהנאשם הודה במרבית העובדות.

באשר לאמור בסעף 6 לכתב האישום – מודה שהוא השתמש בחלק מהכלים שהיו ברכבו של פארג'- אחיו לא כל הכלים היו לצורכי פריצה, אלא רק חלק מהם שימשו לפריצה.

באשר לסעיף 7 – הוא מודה שהוא ניסה לבד לגנוב את הרכב, אך הוא כופר שהכשיל שוטרים.

עבירת גרימת נזק בצוותא – נבלעת בתוך עבירת ההתפרצות. וגם אפילו עבירת אחזקת כלי פריצה.

אני לא מבקש לקבוע להוכחות. מרשי הודה בחלק שלו כפי שפירטתי לעיל.

ב"כ המבקשת:

אני מבקש לקבוע להוכחות.

החלטה

בוצעה הקראה ותשובה לצורכי הדיון.

נקבע להמשך דיון ליום 23.2.11 שעה 09:00.

ניתנה והודעה היום י' אדר א תשע"א, 14/02/2011 במעמד הנוכחים.

שמעון שר, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: