מדינת ישראל נ' עמארנה(עציר) ואח'

הכרעת דין

על פי הודאתו, מורשע הנאשם בעבירה של שהייה שלא כדין, לפי סעיף 12 (1) לחוק הכניסה לישראל.

ניתנה והודעה היום כ"ח ניסן תשע"ד, 28/04/2014 במעמד הנוכחים.

עינת רון, סגנית נשיאה

גזר דין

על פי הודאתו הו רשע הנאשם בעבירה של שהייה בישראל שלא כחוק בכך שביום 29.4.13 נמצא שוהה באתר בניה במזכרת בתיה כאשר אין בידו אישורים כדין לעשות כן.

התביעה עתרה להטיל על הנאשם עונש ברף הנמוך של מתחם הענישה הנוהג כפי שיפורט להלן בעוד שב"כ של הנאשם עתרה לחרוג ממתחם זה בשל נסיבות אישיות חריגות וציינה כי אלה נכנסות בגדרם של אותם מקרים חריגים בהם ניתן לחרוג מן המתחם.

הנאשם נעדר עבר פלילי מסוג כלשהו, זו הסתבכותו הראשונה עם החוק.

הערך המוגן הנפגע הוא ברור וידוע, כאשר ריבונותה של המדינה נפגעת משאינה יכולה לבחון את הנכנסים בשעריה, ויש בכך כדי לפגוע בשלום הציבור ולעתים גם בביטחונו.

בתי המשפט המחוזיים השונים גיבשו זה מכבר מתחם ענישה בעבירה של שהייה בלתי חוקית שהיא לבדה ואין בצידה עבירות נלוות ולפיו מדובר בענישה של מאסר בפועל הנע בין חודש ל- 6 חודשים.

פסיקה ברוח זו הוצגה על ידי התביעה בפני.

אחד מפסקי הדין הוא זה שעליו הוגשה לאחר מכן בקשה לרשות ערעור בעניין הדרי ושם נקבע על ידי בית המשפט העליון כי אכן המתחם שנקבע על ידי בתי המשפט המחוזיים הוא המתחם הנכון והראוי ואולם יחד עם זאת נקבע באותה החלטה כי ייתכנו מקרים חריגים ויוצאי דופן בהם ניתן יהיה לחרוג ממתחם זה ולהסתפק אף בעונש מאסר מותנה.

נשאלת השאלה אם מקרה זה שבפנינו בא בגדרם של אותם מקרים חריגים.

ב"כ הנאשם הפנתה לכך שלאחר ביצוע העבירה באוקטובר 2013 נולדה לנאשם תינוקת הסובלת ממום לבבי שבשלו נזקקה לטיפולים רפואיים לא מעטים ולא פשוטים ואף למספר הליכים ניתוחיים, האחרון שבהם בוצע ממש בימים האחרונים.

לטעמה, יש בכך כדי להביא להקלה ניכרת בעונשו של הנאשם, הן בשל נסיבות אישיות אלה והן בשל כך שנוכחותו בבית נדרשת בשל מצבה של הילדה.

היא הוסיפה ואף תמכה טיעוניה אלה במסמכים כי לאחר הלידה של ילדה זו ולאור ההיזקקות לטיפולים הרפואיים, קיבל הנאשם אישורי כניסה לישראל כחוק על מנת ללוות את ילדתו עם הטיפולים הנדרשים.

ומכאן ביקשה ללמוד כי אכן יש להקל בעניינו, שכן המדינה הכירה בכך שבנסיבות מסויימות יש לאפשר כניסתו אל תחומיה.

אמנם אירוע זה של לידת הבת אירע לאחר שהנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום ובמנותק ממנה וללא כל קשר אליה, אך יחד עם זאת, אין להתעלם מכך שכיום אלה הן נסיבותיו האישיות והמשפחתיות ואין ספק שהן לא קלות כלל ועיקר.

זהו הנאשם העומד כיום בפני בית המשפט.

אמנם, אין בכך כדי להקל על נסיבות המעשה, אך יש בכך כדי ללמד על נסיבות העושה ועל עתידו.

בענייניהם של שוהים בלתי חוקיים שלא בדומה למקרים אחרים הנדונים על פי תיקון 113 לחוק העונשין, הרי ששיקום אינו רלוונטי ואינו אקטואלי. אולם דומה כי בכל זאת יש לשקול את נסיבותיהם האישיות ואת מעשיהם בהווה ובעתיד.