מדינת ישראל נ' עלפי (עציר)

גזר דין

פתח דבר:

הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה לפי סעיף 380 יחד עם סעיף 382 לחוק העונשין (להלן: "החוק") ובעבירה לפי סעיף 333 יחד עם סעיף 335(א) וסעיף 29 לחוק.

טיעוני הצדדים:

התובעת המלומדת, עו"ד שרית טובבין, עתרה להשתת עונש מאסר משמעותי.

התובעת הנכבדה סקרה השתלשלות התיק וחלקו של הנאשם בביצוע העבירות בהן הורשע.

התובעת ציינה את עברו הפלילי וכלל התנהגותו המצביעה כי לא למד את לקחו.

התובעת התייחסה בטיעוניה לתסקיר שירות המבחן המצביע על אישיות בעייתית, כמו גם לחוות הדעת של מומחה ההגנה, חוות דעת פסיכיאטרית.

לגישת התובעת, הנאשם נטל חלק בתקיפה בה חברו צעירים לתקוף אחרים וגרמו להם נזקים לא מעטים. על פי פסיקה שיצאה מלפני בתי המשפט בעת האחרונה, ראוי הנאשם לעונש הנמדד במספר שנים.

מן העבר השני, טענה פרקליטתו המלומדת של הנאשם, עו"ד חוה דיסטפלד.

בראשית דבריה ציינה הסניגורית, שהיא עצמה אם לילדה בגיל 19 שנים. לגישתה, ראוי להשית בגין ביצוע עבירות כגון דא עונשי מאסר ארוכים, ולאדם המנפץ בקבוק על ראש אדם, מגיע עונש של 5 שנים, אבל לא על הנאשם.

הנאשם - להבדיל מכל השותפים האחרים לביצוע העבירות - שיתף פעולה עם המשטרה, הועמד לדין בכתב אישום נפרד ותוייג על ידי חבריו כמי ששיתף פעולה עם רשויות החוק.

חוות הדעת הפסיכיאטרית, במחובר למסמכים רפואיים, מצביעה כי הנאשם סובל מבעיות רפואיות נפשיות לא קלות.

הסניגורית ציינה כי מדובר בנאשם צעיר בגילו, על גבול הקטינות, בעל מנת משכל נמוכה, בן למשפחה החיה במצוקה, בתנאים חברתיים סביבתיים קשים.

המדינה, אליבא דפרקליטה, על עשתה דבר לטובת הנאשם וכמעט אין תמה להדרדרותו. הנאשם חווה בעבר שלוש תאונות דרכים שהותירו בו צלקות המתבטאות בתופעות המצויינות בחוות דעת הפסיכיאטרית.

הסניגורית תארה, בלשונה המיוחדת, התענותו של הנאשם במעצר בית וסבלו כיום בבית האסורים. האינטרס הציבורי דורש להשית על הנאשם ענישה מתונה ביותר, שכן, אחרת עלול הוא להדרדר ולהתבגר כעבריין מן השורה. בעתירתה נשענה הפרקליטה על פסקי דין שיצאו מלפני בתי המשפט השונים, ובהם נגזרו עונשים מתונים.

הנאשם ביטא צערו על שביצע. לדבריו, מגיל צעיר סבל בפנימיות. הנאשם ציין כי שגה ועל כך נותן הוא את הדין.

תסקיר שירות המבחן:

תסקיר שירות המבחן מיום 17.8.10 מגולל קורות חייו של הנאשם. הנאשם הינו כבן 19 שנים, רווק, שני מבין חמישה אחים. הוריו התגרשו בהיותו בן 7 שנים. הנאשם גדל עם אמו ובפנימיות. הנאשם בוגר 10 שנות לימוד ובעל עבר פלילי. הנאשם עבר תאונות דרכים וסובל מתסמונת פוסט טראומתית. שירות המבחן התרשם מהנאשם כמי שגדל ברקע מורכב, בסביבה חברתית עבריינית, כשהוא אינו בשל להצבת גבולות. שירות המבחן התרשם מקשיי תפקוד, קשיי יציבות והעדר מסגרות בחייו. הנאשם מצוי מזה שנים בהתדרדרות, חוזר ומסתבך עם החוק, והסתבך אף בהיותו מצוי במעצר בית תחת פיקוח שירות המבחן. אשר כך, הביע שירות המבחן ספקנות בנוגע למידת יכולתו להוות גורם סמכותי ומציב גבול עבור הנאשם, ונמנע מלבוא בהמלצה טיפולית בעניינו.

על פי חוות דעת פסיכיאטרית שהוגשה מטעם ההגנה מאת ד"ר ליאור אנייס מיום 12.11.09 הנאשם הינו הילד השני במשפחה המונה חמש נפשות. הנאשם אובחן כהיפראקטיבי בגיל 6, ובכיתה ד' הוכנס לפנימיה על רקע הפרעות התנהגות. הנאשם בעל אינטליגנציה גבולית. הנאשם עבר שלוש תאונות דרכים, אחת בגיל 14, השניה לאחר כשבעה חודשים מהתאונה הראשונה, והשלישית כעשרה חודשים לאחר התאונה השניה. הנאשם סבל מפגיעות גופניות קלות ולא עבר טיפולים רפואיים בגין התאונות. לאחר התאונה השניה אובחן הנאשם כ-PTSD וטופל רגשית. לאחר התאונה השלישית שעבר החמירו התסמינים והנאשם אובחן כ-PTSD קשה הכוללת חרדה, דיכאון ותגובות גופניות כגון מיגרנה. ד"ר אנייס ציינה בחוות דעתה, כי האינטליגנציה הגבולית, הקווים האנטיסוציאליים, הפרעות ההתנהגות, היפראקטיביות אפשרית, המניפולטיביות, הקושי בלקיחת אחריות והקרע המשפחתי המורכב של הנאשם קיימים עוד לפני התאונה הראשונה. בנוסף, סובל הנאשם מהגבלות תפקודיות בולטות וישנה פגיעה בכושר עבודתו.