מדינת ישראל נ' עלי(עציר)

בפני

שופט עידו דרויאן

הכרעת דין

בכתב האישום מייחסת התביעה לנאשם את פציעת המתלונן, אותו תקף באמצעות שבר בקבוק, עבירה לפי סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977:

לפי הנטען, ארע המקרה ב- 21.8.10, בשעה 05:30 או סמוך לה, באזור התחנה המרכזית הישנה בתל-אביב, בפינת רחוב נווה שאנן ושדרות הר ציון.

במקום שהה המתלונן, נתין מולדבי השוהה בארץ כעובד זר, לאחר שיצא מבילוי במועדון סמוך, כשלמקום הגיע הנאשם עם חבריו.

חילופי דברים בין המתלונן והנאשם, המכירים זה את זה, הגיעו לידי תקיפת המתלונן על-ידי הנאשם במכות אגרוף. המתלונן נמלט, אך הנאשם ושניים מחבריו תפסו אותו, חברי הנאשם אחזו במתלונן והנאשם דקר אותו במתנו השמאלית, באמצעות שבר בקבוק מזכוכית, וגרם לו לפציעה שהצריכה פינויו של המתלונן לבית חולים, טיפול ותפירת הפצע.

עוד ניסה הנאשם לדקור את המתלונן בחזהו ובגרונו, אך המתלונן הצליח להשתחרר מאחיזת מרעיו של הנאשם ונמלט.

הנאשם נעצר במרחק-מה מהמקום, לאחר שאותר לפי תיאור שמסר המתלונן, על-ידי שוטרים שהוזעקו למקום, כאשר הוא יושב וכף ידו הימנית מלופפת בחולצה מוכתמת בדם.

גרסת הנאשם, שנמסרה לשוטרים עם לכידתו, ובה אחז מאז והלאה, היתה שונה מטבע הדברים מטענת התביעה:

לדבריו, הוא הבחין בקטטה רבת-משתתפים ברחוב, וניסה להפריד בין הניצים, כשידו נחתכה משבר בקבוק שאחז אחד המתקוטטים. הנאשם גרס שהמתלונן היה בליבה של הקטטה, אך הכחיש כי היה בינו לבין המתלונן מגע או כי אחד מביניהם תקף את האחר.

לא היתה מחלוקת בין הצדדים לגבי זירת האירוע ולגבי עובדות אלו:

ברחוב נווה שאנן, המשמש מרכז לאוכלוסיית העובדים הזרים, נמצאים (בין יתר עסקים דומים) המועדונים "בראבו" ו"סרנדה", הממוקמים זה מול זה, משני עברי הרחוב.

המתלונן וחבריו בילו ב"בראבו" ומשם יצא המתלונן, כאשר האירועים הנטענים - כל צד לשיטתו - אירעו סמוך לאחר מכן.

כאמור, בין הנאשם למתלונן היתה היכרות מוקדמת, על-רקע היותה של בת-זוגו של הנאשם מולדבית אף-היא, וכפועל יוצא - היכרות של הנאשם עם חבורת המולדבים האזורית ובילויים משותפים.

עוד לא היתה מחלוקת על כך, שהמתלונן ייחס לנאשם את דקירתו של פלוני סשה, בזמן כלשהו קודם לאירוע דנן, ואף ביטא דעתו זו בפני אחרים. הנאשם מכחיש מעורבות בדקירה זו.

אןי מחלוקת גם על עצם פציעתו של המתלונן, המתועדת בתצלומים ובתיעוד רפואי [ת/1 ות/2].

עד התביעה המרכזי היה המתלונן ניקולאס קאלטין:

לדבריו, יצא לבדו מ"בראבו" כדי ללכת הביתה, וראה ברחוב ויכוח בין שני מולדבים. המתלונן מסר כבר בראשית עדותו, כי היתה "בעיה" ברחוב, מחוץ למועדון, בין מולדבים, ובהמשך ציין שמדובר היה בקטטה בין מולדבים המוכרים לו, כשהוא לא היה מעורב בקטטה. במענה לשאלות הסניגור אישר המתלונן שסביב המתקוטטים התגודדו עשרות מולדבים אחרים וגם ערבים [ע' 7 לפרוט']. עוד גילה המתלונן בחקירתו הנגדית, ששורש הקטטה היה - cherchez la femme - סכסוך בין שני המולדבים, כשהאחד 'לקח' לשני את חברתו; למעשה שני אלו היו מחבורתו של המתלונן איתה בילה ב"בראבו", והעניין החל כבר בסטירה שהוחלפה בתוך המועדון.

לאחר שהמתלונן יצא כאמור מ"בראבו" והחל ללכת הביתה, יצא הנאשם מ"סרנדה" שמעבר לכביש והחל לצעוק על המתלונן, מדוע הוא טוען שהנאשם דקר את סשה. הנאשם וכמה מחבריו, ערבים או תורכים, התקרבו למתלונן והנאשם סטר למתלונן פעמיים. המתלונן הגן על עצמו, אך חברו גרגורי קלוגר שיצא אחריו מ"בראבו" יעץ לו להסתלק לביתו. המתלונן אכן החל ללכת, אך שני ערבים תפסו אותו בידיו והנאשם היכה במתנו באמצעות 'כוס' מזכוכית. המתלונן חש את דמו זורם ונמלט לתחנת מוניות סמוכה, משם התקשר למשטרה. השוטרים הגיעו והזעיקו אמבולנס שפינה את המתלונן.