מדינת ישראל נ' עיראקי אמגד

הכרעת דין

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות.

מעיון בכתב האישום עולה, כי ביום 03.04.11 בשעה 06:20 או בסמוך לכך, נהג הנאשם במכוניתו בדרך רוקח לכיוון מזרח, (לפני הירידה לכביש 20 לכיוון דרום), כאשר הוא שיכור, וכאשר בליטר אוויר נשוף נמצאו 435 מיקרו גרם אלכוהול.

בישיבת ההקראה, שהתקיימה ביום 29.06.10, השיב ב"כ הנאשם לאשמה, כדלהלן: "אני כופר בשכרות, בתקינות הבדיקה ובתוכן הפלטים".

ביום 5/5/11 נשמעו הראיות בתיק.

להוכחת האשמה המיוחסת לנאשם העידה התביעה העדים הבאים:

עת/1, סמ"ר ליאור שרף, מפעיל ינשוף מוסמך. הציג תעודה מאוגוסט 2009, בדק הנאשם והגיש את המסמכים הבאים: בדיקת כיול, פלטים, דו"ח כתב האישום, תחקור חשוד ודין וחשבון לבדיקת שכרות, שסומנו ת/1 – ת/5.

עת/2, מפקח רפי מולה, טכנאי מעבדת מכשור ואכיפה, שבדק המכשיר בהתאם לנהלים מצאו תקין, וערך תע"צ תקינות, שהוגש וסומן ת/6.

ב"כ הנאשם התנגד להגשת תע"צ התקינות. בהחלטתי קבעתי, כי התע"צ יתקבל. להלן הנימוקים לקבלתו. ב"כ הנאשם טען: "צילמנו את חומר החקירה ב- 11.07.10, במועד זה לא היה בתיק כל חומר שנוגע לעדות עד זה. עד ליום זה, לא ידעתי על קיומו של חומר שכזה, שהרי הודעה לא נמסרה לנו ובוודאי לא החומר עצמו, משכך אני מתנגד להגשת כל מסמך".

זה המקום להדגיש, כי ראשיתו של הדיון בתיק זה ביום 29.06.10 , במועד זה ביקשה התביעה לתקן כתב אישום, ולהוסיף תע"צ תקינות לרשימת עדי התביעה. על כן, היה על ב"כ הנאשם לדעת כי בתיק אמור להימצא חומר בדבר תקינות המכשיר.

בע"פ 694/97 בבית המשפט המחוזי בת"א, קובע כבוד השופט ח. פורת כדלהלן:

 "על פי סעיפים 74 ו-75 לחוק סדר הדין הפלילי, רשאי הנאשם (או בא כוחו) לעיין בכל חומר התביעה מראש מרגע, שהוגש כתב האישום, ואכן ידוע שזכות עיון זאת מנוצלת במירב המשפטים הפליליים, ולכן במקרים רבים סניגורים מבקשים דחייה לביצוע הקראת האשמה, משום שעד שלא יקראו את החומר, יתקשו לקבוע עמדה איך להתייחס להקראה, האם להודות...

 ...העלאת טענה זו בשלב כה מאוחר, היא לפי טעמי שימוש לא נאמן בהליכי משפט, משום שקיומו של היומן היה ברור, ומי כמו עו"ד ניר יודע זאת, שכן הוא בקיא ביותר בחקיקה ובפסיקה של דיני תעבורה... ולכן "הישיבה בשקט" מבלי לעורר שום טענה מראש, שהיומן לא הוצג לעיונו, לא מתיישב לעניות דעתי עם תפקידו הכפול של עו"ד, הן ייצוג הלקוח, והן עזרה לבית המשפט לעשות דין צדק".

יפים לעניין זה דברי כבוד הנשיא בע"פ 639/77 אפללו ואחרים נ' מ"י, לפיהם:

 "מטרתו של ההליך הפלילי אינו תחרות, לא ספורטיבית ולא אחרת. המשפט אינו משחק. מטרת הדיון הפלילי הוא לחשוף את האמת. הן התובע והן הנאשם צריכים לתרום את חלקם לגילוי האמת".

בא כוח הנאשם מודע לקיומו של התע"צ והמסמכים הנלווים לו. התע"צ מופיע ברשימת עדי התביעה. אומנם, מן הראוי היה שהתביעה תציג המסמכים מבעוד מועד כקבוע בחוק, אך המתנה למועד הדיון, וניסיון לשוב ולדחותו, אינה הולמת.

יש לציין, שבקשת התביעה לדחייה לשם העדת עדים נוספים מטעמה, נדחתה אף היא.  

התע"צ מעיד על תקינות המכשיר. המכשיר נבדק ונמצא תקין.

 ב"כ הנאשם בחר שלא לחקור עת/2 בחקירה שכנגד. ב"כ הנאשם אמר: "כשבית המשפט מבקש ממני לחקור חומר שלא היה בפני ההגנה, נוצר מצב, בו הגנת הנאשם תיפגע, ומשכך, לא אחקור את העד". (עמ' 6. שורות 26-27).

 הנאשם בחר שלא להעיד להגנתו. לא התקיימה פרשת הגנה.