מדינת ישראל נ' עיסא

בפני

כב' השופט בני שגיא

הכרעת דין

כללי

1.כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, ועבירה של התפרצות לבניין שאינו דירה וביצוע גניבה.

נטען כי ביום 26.4.10 תכנן הנאשם, בצוותא עם אחיו סמיר עיסא (להלן – סמיר), לפרוץ למשרדי אולם האירועים "סאם" באור יהודה (להלן - אולם האירועים). בהתאם לתכנון המוקדם, ובשעת לילה מאוחרת באותו יום, עלה הנאשם בצוותא עם אחיו סמיר לגג אולם האירועים. בעוד סמיר מפקח מגג האולם על הנעשה, השתלשל הנאשם בעזרת כבל לתוך משרדי האולם, נכנס פנימה לאחר שפתח את חלון המשרד וגנב 170,000 ₪ במזומן (להלן - הפריצה).

2.הראיה המרכזית הניצבת בלב ראיות המאשימה הינה הודעתו המפלילה של סמיר – אחיו ושותפו הלכאורי של הנאשם, אשר תיאר כי הפריצה בוצעה בצוותא עם הנאשם. להודעה זו במשטרה (ממנה חזר בעדותו בבית המשפט), ולשיטת המאשימה, מצטרפות עדויות וראיות נסיבתיות נוספות כפי שיפורט בהמשך.

3.במסגרת תגובתו לכתב האישום אישר הנאשם כי באותה תקופה עבד באולם האירועים, אולם הכחיש את מעורבותו בפריצה, וממילא הכחיש כי גנב סכום כסף כלשהו. במסגרת סיכומי ההגנה נטען כי אין לבסס כל ממצא מרשיע על עדותו של סמיר, אשר אף אם היה מעורב בפריצה, עשה כן בצוותא עם אחר בשם ריאן גנאים, שאף הוא העיד מטעם המאשימה.

4. מעיון בסיכומי הצדדים, נראה כי לצורך הכרעה יש לבחון 3 שאלות שונות:

א. האם הוכחה הפריצה לאולם האירועים וגניבת הכסף?

ב. האם ניתן לבסס ממצאים עובדתיים על הודעתו המפלילה של סמיר במשטרה?

ג. האם ניתן להצביע על חיזוק מוגבר לעדות סמיר – חיזוק הנדרש נוכח השילוב שבין היותו שותף לדבר עבירה וכמי שחזר בו מהודעתו המפלילה במשטרה.

לשאלות אלה, ולטענות הגנה נוספות, אתייחס להלן.

דיון והכרעה

א.הפריצה לאולם האירועים וגניבת הכסף

5.העדות המרכזית אשר הציגה המאשימה לעניין הוכחת הפריצה לאולם האירועים הינה עדותו של מר אבי קנטי, אחד מבעלי אולם האירועים (להלן – בעל האולם).

בעל האולם ציין בעדותו כי משך 3 ימים לא הפקיד בבנק את התקבולים שקיבל מדי יום, אלא הניח את הכסף שהצטבר לכדי סכום של 170,000 ₪ בתוך בארגז קרטון שהונח בארון שידה במשרד הנמצא בקומה העליונה של מבנה אולם האירועים (להלן –המשרד). העד הסביר כי באותם ימים היה טרוד בטיפול באביו אשר אושפז בבית החולים, ובמקביל אף נולד בנו שלו, כך שלא מצא את הפנאי להפקיד את תקבולי האולם מדי יום ועל כן הצטבר אותו סכום ברשותו.

6.בעל האולם תיאר כי בבוקר בו גילה את דבר הפריצה (יום 27.4.10) ניגש למשרד על מנת לקחת את הכסף ולהפקידו בבנק, אולם אז גילה שהכסף איננו וכי חלון המשרד אשר דרך קבע במצב סגור, היה פתוח. בעל האולם הבהיר כי הוא עצמו סגר את החלון.

בשלב זה הבין בעל האולם כי כספו נגנב, ועל כן ירד לאולם והחל לתשאל את שלושת עובדיו הקבועים, "לרחרח" כלשונו, באשר לכסף שנגנב. בעל האולם תיאר כי במסגרת אותו "תשאול" אף שאל את הנאשם, שעבד עד אותו יום כחצי שנה ברצף באולם האירועים, האם הוא יודע במה מדובר, אולם הנאשם גמגם, ונעלם לאחר כחצי שעה עד שעה, ומאז לא נראה יותר באולם האירועים.

במסגרת אותן בדיקות שביצע לאחר שהבין כי הכסף נגנב, עלה בעל האולם לגג המבנה, ותיאר את שראה באופן הבא: "עליתי לגג, ראיתי שמישהו ירד עם כבל כיוון שהכבל היה עדיין מונח בין הקיר לבין הקומה התחתונה כאילו שמישהו השתלשל משם". העד תיאר כי הכבל שראה משתלשל הוא כבל החשמל העבה של הגנראטור שתמיד עובר דרך פיר המעלית באמצע הגג, אולם "במקרה הספציפי הזה הכבל הונח לכיוון החלון".