מדינת ישראל נ' עיסא(עציר)

החלטה

בפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות, איומים, שיבוש מהלכי משפט, סירוב לבדיקת שכרות, נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

מעובדות כתב האישום עלה כי המשיב נהג כשהוא בגילופין וטען בפני השוטר שעצר אותו, כי לא הוא שנהג ואף כי אינו פסול לנהיגה. בהמשך למתואר, כשהודיע השוטר למשיב כי הוא מעוכב לתחנת המשטרה, הורה המשיב לחברים שהיו בחברתו, כי יאמרו שלא נהג.

המשיב הובא לתחנת המשטרה והחל להרים את קולו לעבר השוטר אמיתי גמליאל (להלן: "גמליאל") כי נעצר לשווא. גמליאל טען בפניו כי ישוחרר לאחר סיום מילוי הדו"חות. באותה העת קם המשיב מכיסאו ואיים על גמליאל: "אל תדאג, אל תדאג, היה שוטר שקילל אותי ופגשתי אותו בכפר קאסם ועשיתי לו מה שעשיתי לו ואל תדאג, היום שלך עוד יגיע, אתה תהיה בידיים שלי אל תדאג".

גמליאל הודיע למשיב שהוא עצור. בתגובה לכך קם המשיב ובעוד גמליאל מנסה לאחוז בידו ולאזקו, ניסה לנגוח בו ולבעוט ברגליו. כתוצאה מכך נפלו השניים ארצה תוך שהמשיב ממשיך לנגוח בראשו של גמליאל ולבעוט ברגליו וגרם לחבלתו. לאחר מכן אמר המשיב על גמליאל: "בוא תוריד את האזיקים ונראה אותך גבר".

ב"כ המשיב אישר קיומה של תשתית ראייתית לכאורית ככל הנוגע לעבירות התעבורה המיוחסות למשיב ושלל קיום תשתית כאמור ככל הנוגע ליתר העבירות.

לנוכח הכרסום בחומר הראיות לכאורה כפי שעלה מטיעוניו, עתר ב"כ המשיב לבית המשפט להורות על שחרורו של המשיב בתנאים שיבטיחו התייצבותו להמשך משפטו ולחילופין, לשהייה בתנאי מעצר בית בבית אחותו בג'לג'וליה.

ב"כ המבקשת פרטה את התשתית הראייתית הלכאורית וציינה כי לנוכח עברו הפלילי של המשיב, מידת התעוזה שהפגין ואף לנוכח הקושי לרכוש לו אמון שיעמוד בתנאי שחרור שיוטלו עליו, עליו להיעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

6.עיון בתיק החקירה העלה כי עבירת שיבוש הליכי החקירה המיוחסת למשיב מוכחת לכאורה מדו"ח הפעולה שערך השוטר אורן גליקמן בציינו כי המשיב אמר לחבריו: "אל תגידו כלום, לא נהגתי ולא נעליים" ובהמשך צעק "תגידו שלא נהגתי, דיר בלאק" תוך שהוא מנופף בידיו וקורא בקול לעברם.

7.נקיטת האלימות המילולית והפיסית כלפי גמליאל מוכחת לכאורה מדו"ח הפעולה שערך גמליאל.

בתיק החקירה מצויים בנוסף שני מזכרים שערכו השוטר שם טוב והשוטרת ליטל טובים. שני השוטרים ציינו במזכרים כי היו עדים להשמעת איומים בלבד כלפי גמליאל ואכן, כפי שציין ב"כ המשיב לא בא לידי ביטוי כל נקיטת אלימות פיסית מצידו של המשיב כלפי גמליאל, כטענתו.

ואולם, בהקשר זה יצוין כי גם מדו"ח הפעולה שערך גמליאל עלה לכאורה כי המשיב השמיע את האיומים בנוכחותם של השוטרים. זאת בעוד שלא מוזכרת נוכחותם בהמשך האירוע, אלא תוארה נקיטת אלימות פיסית מצידו של המשיב כלפיו, נפילת שניהם ארצה וניסיונותיו של גמליאל לאזקו.

עניין זה יוברר לאשורו במסגרת התיק העיקרי ולא יהא בו כדי לחתור תחת התשתית הראייתית הלכאורית הקיימת בשלב זה. ולא כל שכן בעת שנמצאה תמיכה לכאורה לגרסתו של גמליאל כי נחבל, בתעודות הרפואיות המצויות בתיק החקירה.

8.עוד מצוי בתיק החקירה מזכר נוסף שערך גמליאל ואשר מהווה תמיכה לכאורית נוספת לגרסתו. שכן עלה לכאורה כי המשיב ביקש את סליחתו על מעלליו כלפיו.

9.ובאשר לעילת המעצר. מכלל הנסיבות האופפות את האירוע והנתונים שהובאו בפני מצטיירת תמונה של משיב חסר עכבות, אשר נהג כשהוא בגילופין ובפסילה. כשנתפס בכף, שיבש את הליכי החקירה ובהמשך הקצין את מעשיו ונקט בעזות מצח, באלימות פיסית ומילולית כלפי איש מרות, בתחנת המשטרה.

מידת המסוכנות הנשקפת מהמשיב והקושי לרכוש בו אמון כי ימלא אחר תנאי שחרור נלמדים לא רק מנסיבות האירוע אלא גם מעברו הפלילי המכביד.

10.עם זאת, כמצוות המחוקק נדרש בית המשפט לבחון האם ניתן לשחרר את המשיב לחלופת מעצר ובנסיבותיו של משיב זה ומבלי לקבוע מסמרות ועל מנת שיהיו בפני בית המשפט כלל הנתונים מתבקש שירות המבחן להגיש תסקיר מעצר בענין.

11. נקבע לקבלת תסקיר המעצר ולדיון ליום 23/02/11 בשעה 11:30 בפני כב' השופטת עינת רון.

המשיב יובא באמצעות שב"ס.