מדינת ישראל נ' עטייה(עציר)

החלטה

בפני בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו לפי סעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) תשנ"ו-1996.

נגד המשיב הוגש לבית משפט נכבד זה כתב אישום, המייחס לו עבירות של נהיגה בפסילה, ללא רישיון נהיגה בר תוקף וללא ביטוח.

ביום 6/5/10 בשעה 23:40 לערך רכב המשיב על אופנוע בגבעת שמואל ברח' הנשיא.

ביום 10/9/09 נפסל המשיב בנוכחותו מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 30 חודשים בתיק בימ"ש 1419/09 של בימ"ש זה.

המשיב נהג בעת פסילה , ללא רישיון נהיגה בר תוקף וללא ביטוח.

המשיב רכב על האופנוע ללא רישיון נהיגה תקף, הן מחמת הפסילה, הן עקב פקיעת תוקפו ב-12/08 והן בהיותו בלתי מורשה לרכיבה על אופנוע בנפח מנוע 00172.

המשיב נהג ללא ביטוח בר תוקף, וללא רישיון רכב תקף (פג ב-6/09).

סעיף 21(ב) לחסד"פ קובע, כי בית המשפט לא יורה על החזקת נאשם במעצר עד תום ההליכים, אלא אם כן נוכח, לאחר ששמע את הצדדים, שיש ראיות לכאורה להוכחת האשמה. זהו תנאי מהותי שבלעדיו אין.

ראיות לכאורה.

המבקשת טוענת לקיום ראיות לכאורה, ותיק המשטרה הוגש לעיוני.

ב"כ המשיב כופר בקיומן של ראיות כלשהן, שכן, לדבריו,המשיב לא רכב על אופנוע. המשיב לא נהג. ב"כ המשיב בא בטרוניה כלפי המבקשת, אשר: "מבקשים את המשיב על דברים אחרים שלא קשורים בנהיגה, וכשלא מוצאים, עוצרים על עבירות תעבורה". (עמ' 1. לפרוטוקול. שורות 20-21).

עיינתי בחומר החקירה. המשיב נראה רוכב על אופנוע ע"י שוטר. השוטר צילם המשיב, בעת הרכיבה. השוטר מכיר היטב את המשיב. זיהויו כרוכב האופנוע וודאי. סרט הצילום נמצא בתיק החקירה.

בשלב זה של הדיון בראיות לכאורה, אני קובעת כי בידי המבקשת די והותר ראיות לכאורה, שדי בהן כדי להביא להרשעתו בדין.

מסוכנות.

בהתאם להוראות סעיף 21(א)(1) בית המשפט יצווה על החזקתו של נאשם במעצר עד תום ההליכים, רק במקום שהוא סבור על סמך החומר שהוגש לו, כי נתקיימה לפחות אחת משלוש עילות המעצר הענייניות הבאות:

סיכון של שיבוש הליכי משפט, כמפורט בסעיף21(א)(1)(א).

מסוכנות של פגיעה באחד הערכים המפורטים בסעיף 21(א)(1)(ב).

מסוכנות, מכוחה של חזקה שבחוק, הנעוצה בחומרת העבירה, כאמור בסעיף 21(א)(1)(ג).

המבקשת מבססת טיעוניה על מסוכנות לציבור. מסוכנות הנובעת מחזרתו של המשיב לנהוג בזמן פסילה תקופה קצרה ביותר לאחר, שנגזר דינו בת.פ 1419/09, ולאחר שמאסר מותנה בר הפעלה, לא היה בו כדי להרתיעו.