מדינת ישראל נ' עטאונה(עציר) ואח'

החלטה – משיב 2

לאחר עיון בבקשה ולנוכח הסכמת ב"כ המשיב אני מורה על מעצרו של המשיב 2 עד תום ההליכים המשפטיים.

ניתנה והודעה היום כ"ח סיון תש"ע, 10/06/2010 במעמד הנוכחים.

אור אדם , שופט

החלטה

ב"כ המשיב טוען ארוכות ובין השאר הוא טען באופן אישי טענות קשות כנגד כב' הנשיא מכליס שאף בית המשפט העיר לב"כ המשיב כי מן הראוי היה להתייחס לפסק-הדין ולא לשופט שנתן את פסק-הדין שהוצג ע"י ב"כ המבקשת ומעבר לכך מתבקש ב"כ המשיב להתייחס לגופו של ענין ולהסביר מדוע מקרה זה הוא בגדר המקרים שיש לשחרר את המשיב.

ניתנה והודעה היום כ"ח סיון תש"ע, 10/06/2010 במעמד הנוכחים.

אור אדם , שופט

החלטה

1.בפניי בקשה למעצרו של המשיב 1 עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו בהתאם לסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים) תשנ"ו – 1996.

2.כתב האישום שהוגש כנגד המשיב 1 מייחס לו שני אישומים. באישום הראשון מיוחס לו כי ביום 2/6/10 שהה בישראל שלא כדין, ואף התייצב בכזב כאדם אחר בפני שוטר לאחר שהציג לו תעודת זהות ישראלית ובכך השתמש במסמך שהוא מזויף והפריע לשוטר במילוי תפקידו.

3.לחובתו של המשיב 1 שתי הרשעות קודמות הן על עבירת זיוף והן בגין שתי כניסות לישראל וגם מאסר על תנאי בר הפעלה שהוטל כנגדו ממש לאחרונה ביום 11/3/10, על ידי כבוד השופט אמוראי בתיק 33034-02-10.

4.אין מחלוקת לגבי קיומן של ראיות לכאורה ושל עילת מעצר של התחמקות מן הדין. המחלוקת בין הצדדים הינה אם ישנה חלופת מעצר שחומרת פגיעתה במשיב פחותה ממעצר, היכולה לאיין את סכנת ההמלטות מן הדין.

5.בתי המשפט קבעו לא פעם כי כאשר מדובר בתושבי שטחים, קיים חשש אינהרנטי להימלטות מן הדין, ולכן בדרך כלל אין מנוס ממעצר. יחד עם זאת נקבע כי בכל מקרה יש לבחון את האפשרות לשחרור בחלופת מעצר, ואם מתקיימות נסיבות מיוחדות המאפשרות שחרור לחלופה, גם תושבי שטחים ניתן לשחרר לחלופה.

6.שמענו מב"כ המשיב המלומד כי למשיב יש אישה ישראלית ואף ילדים ישראלים, ונסיבה זו לטעמו היא נסיבה חריגה, באשר אפשר למצוא ערב ישראלי אשר יערוב לכך שהמשיב יתייצב לכל הדיונים המשפטיים בעניינו.

7.ראשית לענין שחרור לחלופה בישראל, עמדתי היא כי בדרך כלל אין מקום לשחרור לחלופה בישראל באשר הסמכות למתן היתרי כניסה לישראל נתונה למשרד הפנים, ולא ראוי כי בית משפט במסגרת הליך פלילי יעקוף את הרשות המוסמכת. יתירה מכך, בהתאם לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) תשס"ג – 2003, אין לאפשר איחודי משפחות שהוגשו לאחר 5/02, כל עוד הוראת השעה עומדת בעינה ולא נראה לי כי ראוי לאפשר עקיפה של הוראה ברורה של המחוקק.

8.יחד עם זאת, ונסיבות בהן ניתן להפיג את החשש של הימלטות מן הדין גם אם משיב משוחרר לשטחים, כי אז ניתן בהחלט לשקול שחרור בחלופה כזו, וערב ישראלי הוא בהחלט נסיבה חשובה שניתן לשקול במסגרת בחינה זו.

9.בענייננו מדובר בשתי נסיבות מחמירות לחובתו של המשיב: ראשית העובדה של עבירת הכניסה לישראל נלוות עבירות נוספות של שימוש במסמך מזויף, התחזות כאחר והפרעה לשוטר. ושנית המאסר המותנה התלוי ועומד כנגדו כאשר זה הוטל רק לפני שלושה חודשים והוא לא הרתיעו מלשוב ולבצע עבירות דומות.

10.נסיבות אלו מלמדות על הקושי ליתן אמון במשיב. יצוין כי גם הערב שהעיד היום והנסיבות שפורטו על ידי ב"כ המבקשת ובהן עברו הפלילי והעובדה שלא אמר אמת בבית המשפט לגבי מעורבותו בחקירות קודמות, מלמדים כי לא ניתן לסמוך עליו.

11.עוד יצוין כי מדובר בתיק פשוט יחסית, שיכול להסתיים בתוך תקופה קצרה ואף זהו שיקול המטה את הכף כנגד שחרור לחלופת מעצר.

12.בסופו של דבר, כאשר אני בוחן את הנסיבות המיוחדות בעניינו של המשיב ובהן עברו הפלילי והעבירות הנלוות, אל מול הנסיבות המיוחדות לזכותו של המשיב ובהן אפשרות לערבים ישראליים שיערבו להגעתו לכל הדיונים, אני מוצא כי בשלב זה אין מקום להורות על שחרור לחלופת מעצר, ולכן אני מורה על מעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים.

13. כמובן שאם תהיה בידי המשיב הצעה לחלופת מעצר אחרת, טובה יותר, וכן אם המשפט יתארך מעבר למצופה, יוכל להגיש בקשה לעיון חוזר.