מדינת ישראל נ' עזרא(עציר)

החלטה

1.הדיון היום זומן בהמשך לדיון בביהמ"ש המחוזי בעררים הדדיים של המשיב ושל התביעה על החלטתי מיום 24.03.10 לשחרר את המשיב לחלופת מעצר.

בדיון בעררים הגיעו הצדדים להסכמה, על-פי המלצת ביהמ"ש המחוזי, לגבי עררו של המשיב – כי הסניגורית תוכל להגיש בקשה לעיון חוזר על מנת לטעון מחדש לראיות, בניגוד להסכמה לדיותן של ראיות לכאורה, שניתנה על ידי סניגורו הקודם של המשיב (זאת – בדיון מיום 23.02.10).

[עיקר הדיון בביהמ"ש המחוזי היה בערר של התביעה על השחרור לחלופת מעצר, וערר זה נדחה תוך החמרת הערבויות].

2.בדיון ביום 03.05.10 טענה הסניגורית כי היא מתכוונת להסתמך כראייה מכרעת על קלטת עימות בין המשיב לבין העד כנגדו, לירז שימחי (להלן: שימחי).

הדיון נדחה להיום על מנת שביהמ"ש יוכל לצפות בקלטת.

3.לאחר צפיה בקלטת אני מסכימה עם הסניגורית כי העימות לוקה בחסר במובן זה שחוקרי המשטרה לא הניחו למשיב ולשימחי להתעמת, אלא החוקר הוא שהציג למתעמתים שאלות קצרות, ובלב העניין – הזמין את שימחי להטיח במשיב את

הדברים ששימחי מסר בעדויותיו במשטרה, ושעל-פיהם הוגש כתב האישום דנן,

ושימחי עשה כן בקול ענות חלושה.

המשיב מצידו הגיב ב"לא היה ולא נברא" על הדברים ששימחי הטיח כלפיו.

בכך אין שוני לעומת הראיות שבכתב.

4.הסניגורית טענה כי אין דיות בראיות לכאורה:

הראיות הן דבריו של שימחי בשתי עדויות שמסר, ביום 03.02.10 וביום 04.02.10, בצירוף העובדה של מציאת האקדחים במיכל צבע במסגרייה של אחיו המנוח של המשיב.

לגבי אקדח העט (עובדה 2 בכתב האישום) – אין מחלוקת שאקדח כזה לא נמצא פיזית ויש לגביו רק עדותו של שימחי שמוכחשת על ידי המשיב.

5.התובע טען כי לא זו בלבד שיש בעדויות של שימחי, בצירוף מציאת האקדחים, כדי להוות די ראיות לכאורה לאשמות שבכתב האישום, אלא עדויותיו של שימחי מתחזקות על ידי פרטים מוכמנים שמסר, אשר לא יכול היה לשומעם אלא מהמשיב וכן מחוזקות הן על ידי שקרים של המשיב.

6.כל אחד מהפרקליטים סמך את טיעונו, בין היתר, על מזכר של רב פקד שי אמיר מיום 16.02.10 אודות התידרוך שהוא נתן לעד שימחי לפני תחילת העימות עם המשיב.

במזכר זה נאמר כי שימחי אמר לחוקר שהכי קשה לו העימות עם המשיב שהוא חברו הטוב. בתשובה אמר לו החוקר כי הוא מבין את הקושי שלו אך שימחי החליט לפתוח דף חדש "ועליו לעמוד בהתחייבות שלקח על עצמו".

על כן אמר החוקר לשימחי כי עליו "לקחת אוויר" ולהטיח במשיב את הדברים שמסר בהודעותיו.

התובע טען כי עצם העובדה ששימחי התגבר על הקושי שהיה לו להתעמת עם המשיב בשל חברותם ואומנם הטיח בו בעימות את אשר הטיח – יש בה כדי לחזק את הדברים ששימחי מסר בהודעותיו.

7.הסניגורית טענה כי עדויותיו של שימחי מוחלשות באופן מהותי.