מדינת ישראל נ' עזונה

גזר דין

רקע

הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום בעבירות הבאות:

א.העסקת תושב זר, לפי סעיף 12 א'(ב) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב- 1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל").

ב.הלנת תושב זר, לפי סעיף 12 א'(א) לחוק הכניסה לישראל.

על-פי המתואר בעובדות כתב האישום, ביום 1.6.09, בשעה 02:40, בבית מאפה "אל זמאזים" בג'לג'וליה בבעלותו של הנאשם (להלן: "העסק"), העסיק הנאשם תושב האזור שאינו מורשה להיכנס לישראל או לשהות בה. בנוסף, בחדר בעסק הלין הנאשם תושב אזור נוסף שאינו מורשה להיכנס לישראל או לשהות בה.

טיעוני הצדדים

לטענת ב"כ המאשימה, עוה"ד תמיר גינדין וקרן פינקלס, מדובר בנאשם יליד 1974. מדובר במי שבשנת 1997 הורשע בעבירה דומה ונידון ל-30 ימי מאסר בפועל. במקרה זה, מדובר בשני תושבים, אחד מהם הנאשם העסיק והשני לן בעסק. המאשימה טענה כי בתי המשפט אמרו את דברם בהחמרה בענישה על נאשמים שמעסיקים ומלינים את תושבי האזור לאור הפוטנציאל המסוכן שיש בעבירות אלו, במיוחד בשנת 2009 שבה היה גל טרור ובמיוחד נאשם שהורשע בעבירה דומה ובהרשעתו לא היה כדי להרתיעו מלבצע שוב את העבירה. מתחם הענישה בעבירות של העסקה והלנה הוא בין חודש לשישה חודשי מאסר בפועל. המאשימה עתרה להשית על הנאשם עונש שאינו ברף התחתון של המתחם ולו מהסיבה שלא מדובר בהרשעה ראשונה של הנאשם בעבירות מסוג זה, כן עתרה להשית מאסר על תנאי וקנס.

לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד איהב ג'לג'ולי, מדובר בנאשם שמנהל אורח חיים נורמטיבי. הנאשם הודה וקיבל אחריות על מעשיו. תושבי האזור אותם העסיק והלין הנאשם לא הגיעו לארץ כדי לבצע עבירות. יש לתת משקל לכך שכיום המצב רגוע, אין גל טרור. ב"כ הנאשם עתר להשית על הנאשם שירות לתועלת הציבור וקנס.

הנאשם עצמו הביע חרטה על מעשיו.

דיון וגזירת הדין

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות לתקופה שאינה ארוכה.

בקביעת מתחם העונש ההולם, בהתאם לעקרון ההלימה, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע הינו זכותה של מדינה ריבונית לקבוע את זהות הבאים בשעריה.

בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי נגרמה פגיעה ממשית בערך המוגן. הנאשם העסיק תושב האזור והן הלין תושב אזור נוסף.

בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים החל ממאסר על תנאי וכלה במאסר בפועל לתקופות קצרות כמפורט להלן:

א.ברע"פ 8191/06 קריספי נ' מדינת ישראל (8.1.07), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם, אשר הורשע בבית משפט השלום בביצוע עבירה של העסקה שלא כדין של שוהה בלתי חוקי. בית משפט השלום גזר על הנאשם מאסר למשך 3 חודשים לריצוי בדרך של עבודות שירות. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש וגזר וקבע כי עונשו של הנאשם ירוצה חציו בעבודות שירות וחציו מאחורי סורג ובריח. בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור של הנאשם והותיר את העונש על כנו.

ב.ברע"פ 3140/07 מוסא נ' מדינת ישראל (4.7.07), נדחתה בקשת רשות הערעור של נאשם, אשר הורשע בבית משפט השלום על-פי הודאתו בביצוע עבירות של העסקה והלנה שלא כדין. בית משפט השלום גזר על הנאשם 95 ימי מאסר בפועל והתחייבות. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הנאשם. בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור של הנאשם והותיר את העונש על כנו.

ג.בעפ"ג (מח' מרכז- לוד) 6162-02-10 גרוסמן נ' מדינת ישראל (18.4.10), נדחה ערעורו של נאשם, אשר הורשע בבית משפט השלום לאחר ניהול הוכחות בהעסקת שלושה שוהים בלתי חוקיים. בית משפט השלום גזר על הנאשם 4 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הנאשם והותיר את העונש על כנו.

ד.בת"פ (פ"ת) 29602-08-10 מדינת ישראל נ' ליפר (14.3.13), הורשע הנאשם על-פי הודאתו בשלוש עבירות של העסקה שלא כדין ובעבירה של הכשלת שוטר במילוי תפקידו, ונדון ל-6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.

ה.בת"פ (כ"ס) 2476-09 מדינת ישראל נ' שלום (17.10.10), הורשע הנאשם על-פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירות של העסקה והלנה שלא כדין, ונדון למאסר בפועל למשך 5 חודשים לריצוי בדרך של עבודות שירות.