מדינת ישראל נ' עוקר(עציר) ואח'

גזר דין

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של גניבת רכב, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה ונהיגה ללא פוליסת ביטוח.

2. לאחר ששקלתי את נסיבות העיניין, שמעתי את טיעוני באי כוח הצדדים, שקלתי את השיקולים הבאים:

שיקולים לחומרא:

א. נסיבות מחמירות- העבירות בהן הורשע הנאשם הינן חמורות. מדובר בעבירות המבטאות זלזול בחוק וברכוש הזולת.

הלכה היא כי במקרים כגון דא, יש לתת משקל מכריע לאינטרס הציבורי שמחייב ענישה מרתיעה למיגור התופעה של גניבות רכב.

מה גם שהנאשם ביצע את העבירות הנ"ל בהיותו בלתי מורשה לנהיגה ובהיותו פסול.

ב. עברו הפלילי המכביד של הנאשם – לנאשם עבר פלילי עשיר הכולל בין היתר הרשעות בתחום הסמים והרכוש.

שיקולים לקולא:

א. הודאתו של הנאשם בהזדמנות הראשונה – הנאשם בהודייתו חסך זמן שיפוטי יקר.

ב. הבעת החרטה של הנאשם ורצונו של הנאשם להשתקם, רצון המשותף לו, לאימו ולילדיו הקטנים.

במהלך הדיונים בפניי, תחושתי הייתה כי הנאשם אכן מבקש לשנות את אורח חיו ולנסות ולהתמסר לילדיו הקטנים שנותרו ללא אב ואם.

לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

*מאסר בפועל של 15 חודשים מיום מעצרו 16.4.10.

*מאסר על-תנאי של 12 חודשים, שאותו לא ירצה הנאשם אלא אם כן יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר עבירת רכוש מסוג פשע .

*אני דן את הנאשם ל - 7 חודשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופה הנ"ל על עבירה לפי סעיף 10(א), לפקודת התעבורה, או סעיף 67 לפקודת התעבורה.

*הנני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 18 חודשים מיום שיחרורו מהמאסר.

*זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתנה והודעה היום ח' אב תש"ע, 19/07/2010 במעמד הנוכחים.

יעקב בכר, שופט