מדינת ישראל נ' עון(עציר)

גזר דין

נתוני רקע

1.הנאשם הורשע על סמך הודייתו, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום שתוקן במסגרת הסדר טיעון. ההסדר לא כלל הסכמה לגבי הענישה ונקבע כי כל צד ישטח טענותיו לעניין זה באופן חופשי.

2.בעובדות כתב האישום נאמר כי במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, עבד הנאשם בבית עסק לממכר פיצה (להלן: "בית העסק"). הנאשם עבד במקום משך כשנתיים וסיים את עבודתו על רקע סכסוך שנתגלע בינו לבין מעסיקיו.

בהמשך לכך, ועל רקע הסכסוך המתואר לעיל, גמלה בלבו של הנאשם ההחלטה להצית את בית העסק על יושביו, תוך כוונה לפגוע בעובדי המקום ולגרום נזק לבית העסק. לצורך מימוש תוכניתו הצטייד הנאשם בשלושה בקבוקים שהכילו דלק, ובבוקר יום 17.1.2013 נכנס לבית העסק כשהוא אוחז בשניים מהבקבוקים ומצת. אותה שעה נכחו במקום, בקומת הכניסה, בעל בית העסק ועוד שני עובדים ואילו בקומה השנייה של בית העסק שהה עובד נוסף (להלן: "המתלוננים").

הנאשם שפך את תוכן הבקבוקים על דלפק בית העסק ולכיוונם של שלושת המתלוננים שעמדו מאחוריו, במרחק קצר מהנאשם, וזאת מתוך כוונה לפגוע בגופם ולגרום להם לפציעות ותוך שהוא מאיים כי הוא ישרוף ויהרוג אותם. הדלק שהותז אף פגע בחולצתו של אחד העובדים. לאחר מכן הצית הנאשם את הדלק באמצעות המצת ונמלט מהמקום בעוד השריפה מתפשטת בבית העסק.

3.העבירות שיוחסו לנאשם בכתב האישום המתוקן הן - הצתה במטרה לפגוע בבני אדם - עבירה לפי סעיף 448(א) סיפא לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 וחבלה בכוונה מחמירה - עבירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין.

תסקיר שירות המבחן

4.לאחר הרשעת הנאשם, ולבקשת סנגורו, הוריתי לשירות המבחן לערוך תסקיר בעניינו בטרם שמיעת טיעוני הצדדים לעונש.

5.בתסקיר מיום 3.7.2013 נסקרו נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם. מדובר בגבר בן 42, אב לשני ילדים, האחד בן שלוש והשני בגיל שנה, שעסק בשנים האחרונות בתחום הטבחות ובשנתיים האחרונות בבית העסק נשוא הדיון. הנאשם החל להשתמש בסמים קלים בגיל צעיר, אולם לא ראה בכך כל בעיה. זאת על אף שרישומו הפלילי כולל הרשעה בעבירה של החזקת סמים משנת 2008, בגינה נידון למאסר על תנאי. שירות המבחן ציין כי התייחסותו של הנאשם לסוגיית הסמים משקפת את האופן בו הוא מנהל את חייו, כאשר בולט דפוס של הימנעות מלקיחת אחריות על התנהגותו ויכולת מופחתת לדחיית סיפוקים.

עוד עולה מהתסקיר כי הנאשם צבר חובות כספיים כבדים, בגינם התנהלו נגדו הליכי גבייה והוא אף הגיש בקשה לפשיטת רגל. הרקע לכך נעוץ, ככל הנראה, בהתמכרותו להימורים אם כי הנאשם שלל קיומם של דפוסים התמכרותיים וציין שאינו זקוק לעזרה בתחום זה.

בהתייחס לעבירה נשוא כתב האישום, הודה הנאשם במיוחס לו אך טען כי הרקע למעשה הנו סכסוך עם מעסיקו, על רקע תנאי העסקתו ותחושתו כי פגעו בזכויותיו. לדבריו, בשל סערת רגשות בה היה מצוי, הוא הגיע לבית העסק במטרה לדרוש את כספו מבלי שהיתה לו כל כוונה לגרום נזק או להצית את המקום.

6.קצינת המבחן התרשמה מבחור המתקשה בוויסות רגשי ומי שנצפו במהלך המפגש עמו תנודות במצב רוחו. עוד נאמר כי מדובר בבחור הפועל באימפולסיביות, מתוך חוסר הבנה לחומרת מעשיו ולהשלכות התנהגותו. קצינת המבחן ציינה כי במהלך המפגש עם הנאשם נעשה ניסיון לבחון האפשרויות הטיפוליות אלא שהנאשם שלל צורך במעורבות מעין זו.

לסיכום, נאמר כי בהתחשב בעובדה שהנאשם אינו רואה נזקקות טיפולית, ולאור ההתרשמות לגבי קיומו של סיכון להישנות העבירה בעתיד, אין שירות המבחן בא לגביו בהמלצה טיפולית.

טיעוני הצדדים

7.בטרם נשמעו הטיעונים לעונש, הציג בא כוח המאשימה קטע מסרטון מצלמת האבטחה המותקנת בבית העסק, ובו תיעוד מעשה ההצתה (ת/1). כמו כן הוגש גיליון הרישום הפלילי של הנאשם ממנו עולה כי לחובתו הרשעה אחת משנת 2008 בגין החזקה ושימוש בסמים בכמות שאינה לצריכה עצמית.

8.ב"כ המאשימה טען כי לא מדובר בכתב אישום רגיל של עבירת הצתה אלא באירוע חמור במיוחד, שכן מטרת ההצתה לא היתה רק להשחית רכוש ולגרום לו נזק אלא לפגוע פגיעה ממשית במתלוננים. עוד הוסיף כי מעשיו של הנאשם לא נעשו באופן ספונטני ואינם תולדה של זעם רגעי אלא מדובר במי שהכין עצמו מבעוד מועד והצטייד בבקבוקים אותם מילא בדלק, באמצעותם הצית את בית העסק. העובדה שהנאשם שפך את הדלק לכיוונם של המתלוננים שעמדו מאחורי הדלפק רק מוסיפה חומרה למעשיו המסוכנים.