מדינת ישראל נ' עומר(עציר) ואח'

הכרעת דין

נגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם שני פרטי אישום. פרט האישום הראשון מייחס להם

עבירות של קבלת רכב גנוב, התפרצות לדירה, החזקת מכשירי פריצה ושהיה שלא כדין בישראל ביום 12/5/13.

פרט האישום השני בכתב האישום מייחס לנאשמים עבירות של התפרצות למקום מגורים, התנגדות למעצר, החזקת מכשירי פריצה והפרעה לשוטר. בנוסף יוחסו לנאשם 1 גם עבירות של הסעת תושב זר, חבלה במזיד ברכב, נהיגה בפזיזות, נהיגה ללא רישיון תקף ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף.

כתב האישום ייחס לנאשמים כי ביצעו את העבירות המפורטות לעיל יחד עם אדם נוסף, שריף טהא ועדותו של זה נמסרה תחילה בפתח הדיונים בהליך זה.

שריף מסר כי אינו מכיר את הנאשמים, אולם זו אינה הפעם הראשונה בה הוא רואה אותם כיוון שהיו איתו יחדיו ברכב.

הוא סיפר כי היה נהג ברכב, והוא זה אשר התפרץ הן לדירה הראשונה והן לדירה השניה והנהג הוא אשר סייע לו בכך. שמו של הנהג – כך מסר, סמדוח. עוד ציין כי מאן דהוא התקשר לנהג והלה נסע להביא את שני הנאשמים.

לשאלת התובע האם לאחר שהגיע עם הנהג לראש העין קיבל הנהג את שיחת הטלפון והם חזרו איפוא, לירושלים, ואז חזרו ונתפסו על ידי השוטרים בראש העין , השיב :"הלך להביא אותם וחזר והוריד אותי באבו גוש, הם רוצים לעבוד אני לא יודע איפה הם רוצים לעבוד, חזר לאותו מקום אני לא יודע למה".

לעד שריף הוצגה תמונת הרכב אשר נעצר על ידי המשטרה והוא אישר כי זה הרכב בו נסעו וכי אף הוא נעצר בו על ידי המשטרה ביושבו במושב האחורי.

הנאשם חזר על כך כי תחילה הגיע לראש העין עם הנהג ושניהם לבדם ואך הם. משעומת עם גרסתו במשטרה לפיה אף שני הנאשמים היו עימם, ציין כי מסר את דבריו במשטרה כיוון שהיה מפוחד ולא מרוכז לאחר שהיכו אותו ועשו שימוש כלפיו בגז ואף ירו לכיוונם: " הייתי מפוחד לכן אמרתי את הדבר הזה".

משהטיח בו התובע כי הנה לא פחד כלל ועיקר להודות בשתי פריצות לדירות השיב העד כי בחקירתו לא היה מרוכז ולא ידע מה הינו אומר.

העד ציין כי אמנם בהודעתו שבמשטרה מסר כי הנהג אסף אותו בשעה 9.00 אך אין הוא יודע אם כך היה באמת וכי הנהג אסף אותו בשעה מוקדמת בבוקר, כאמור מדובר ברכב שנתפס על ידי המשטרה ונהג בו אדם בשם סמדוח.

משהטיח בו התובע כי במשטרה לא ידע למסור את שמו של הנהג ומה ארע כי לפתע נזכר בו, השיב : "לא רציתי להגיד את השם שלו. ביום שעשיתי את הדברים הם לא היו".

משהובהר לעד כי התביעה מבקשת להכריז עליו כעד עויין בשל השוני שבגרסאותיו, השיב כי שני הנאשמים היו איתו ברכב, אבל את המעשים עשה לבדו.

העד חזר ע ל עמדתו כי הנהג חזר להביא את שני הנאשמים וכי הוא המתין להם באבו גוש, שם הוריד אותו הנהג כאשר ה"דברים" היו איתו.

משהטיח בו התובע כי הדירה נפרצה בשעה 11.00 ואילו הם נתפסו בשעה 11.30 ועל כן גרסתו זו אינה הגיונית, השיב כי אינו יודע באלו שעות מדובר.

על מנת להסיר ספק באשר לגרסתו הבהיר העד כי היה בראש העין בבוקר ללא הנאשמים, גנב משתי הדירות כפי שאישר, נסע לאבו גוש ומשם אסף אותו הנהג יחד עם שני הנאשמים אשר נסע להביא. הם חזרו לראש העין ושם נתפסו.

העד אישר כי התפרץ לשתי הדירות באמצעות מברג שהיה ברשותו ונטל משם את פרטי הרכוש. משהוטח בו כי הנה, למשל הטלויזיה שנגנבה היא גדולה והוא לא יכול היה לשאתה לבדו השיב כי הנהג סייע לו בכך . הוא הבהיר כי את פריטי הרכוש שגנב הניח ברכב מאחור.

עוד הטיח התובע בעד כי הנה בהודעתו שבמשטרה משנשאל מה קרה אותה עת עם השניים האחרים מסר כי כאשר הוא נכנס מבעד לדלת האחורית של הגינה, , אותה פתח באמצעות מברג, ונכנס לבדו פנימה, הם תצפתו ברחוב. הוא לא ציין כי מדובר בנהג אלא "הם".

לשאלת התובע מדוע לא ישב הוא מקדימה באם היו ברכב רק הוא והנהג, השיב :"אני יושב מאחורה".