מדינת ישראל נ' עויסאת(עציר) ואח'

: | גרסת הדפסה
מ"ת
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
46319-03-10
23.5.2010
בפני :
חיותה כוחן

- נגד -
:
מדינת ישראל
:
מוחמד סביחאת (עציר)
החלטה

החלטה

1.מונחת לפניי בקשה למתן צו זמני ברכב מסוג סקודה מ.ר 8084361 (להלן – "הרכב"), לפי סעיף 36ו(א) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג – 1973 (להלן – "הפקודה").

2.כנגד המשיב ואחרים הוגש כתב אישום המייחס להם מסכת של עבירות בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים. העבירות המיוחסות למשיב הן ביצוע עסקה בסם מסוכן מסוג קוקאין במשקל כולל של 396.93 גרם נטו, בניגוד לסעיף 13 ביחד עם סעיף 19א לפקודה, החזקת סם מסוכן, בניגוד לסעיף 7(א) לפקודה וסחר בסם מסוכן, בניגוד לסעיף 13 ביחד עם סעיף 19א לפקודה.

3.בבקשתה עתרה המבקשת ליתן צו זמני ברכב, על מנת לאפשר את חילוטו העתידי לפי סעיף 36א(ב) לפקודה, בהיותו רכוש שהושג בעבירה של עסקת סמים. לטענת המבקשת קיים סיכוי סביר, כי אם יורשע המשיב בדין, יחולט הרכב לטובת אוצר המדינה, הגם שרשום על שם אשתו, בהיותו רכוש שהושג ברווח מביצוע עסקת סמים.

4.מנגד, טענה ב"כ המשיב, כי הרכב לא נרכש בכסף שהושג בעבירה, אלא בכספים שמקורם במתנות חתונה, בסך 150,000 ₪ ובהלוואה ע"ס 150,000 ₪ שנלקחה של שמו של המשיב מבנק מזרחי טפחות. ב"כ המשיב הפנתה להודעתו של המשיב, לפיה עבד במגרש מכוניות והשתכר 7000 ₪ בחודש, נתון המתיישב, לטעמה, עם פריסת תשלומי החזר ההלוואה. לפיכך עתרה להשיב את הרכב בערבויות, ללא הפקדת מזומן.

דיון

5.הוראות החוק הרלבנטיות לצורך הדיון בבקשה הן הוראות סעיפים 36א ו-36ו לפקודה, אשר זו לשונן -

36א חילוט רכוש בהליך פלילי

(א) הורשע אדם בעבירה של עסקת סמים, יצווה בית המשפט, זולת אם סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט, כי בנוסף לכל עונש יחולט לאוצר המדינה כל רכוש שהוא

(1) רכוש ששימש או נועד לשמש כאמצעי לביצוע העבירה או ששימש או נועד לשמש כדי לאפשר את ביצוע העבירה;

(2) רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה, או שיועד לכך.

לענין פסקאות (1) ו-(2) -

"ביצוע העבירה" - לרבות ביצוע כל עבירה אחרת של עסקת סמים, אף אם לא הורשע בה הנידון, ובלבד שהיא קשורה לעבירה שבה הוא הורשע.

(ב) בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה של עסקת סמים והוכח לו כי הנידון הפיק רווח מעבירה של עסקת סמים או שהיה אמור להפיק רווח מעבירה כאמור, יקבע בהכרעת הדין, על פי בקשת תובע, שהנידון הוא סוחר סמים ומשעשה כן — יצווה בגזר הדין, כי בנוסף לכל עונש יחולט לאוצר המדינה כל רכוש של הנידון שהושג בעבירה של עסקת סמים, אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט".

"36ו. סעדים לחילוט רכוש

(א) הוגש כתב אישום או הוגשה בקשה לחילוט אזרחי, רשאי בית המשפט, על פי בקשה חתומה בידי פרקליט מחוז המפרטת את הרכוש שאת חילוטו מבקשים, לתת צו זמני בדבר מתן ערבויות מטעם הנאשם, או אדם אחר המחזיק ברכוש, צווי מניעה, צווי עיקול או הוראות בדבר צעדים אחרים שיבטיחו את האפשרות של מימוש החילוט, לרבות הוראות לאפוטרופוס הכללי או לאדם אחר בדבר ניהול זמני של הרכוש..."

6.תכליתו של החילוט, כפי שנקבע לא אחת, הוא כי הרכוש העומד בפני חילוט אינו רכושו של העבריין והוא אינו זכאי ליהנות ממנו ומפרותיו, שכן הוא מוחזק על ידו שלא כדין. חילוט אינו עונש ותכליתו אינה "עונשית" מובהקת, אלא "הוצאת בלעו של הגזלן מפיו" (ע"פ 7598/95 בן שטרית נ' מדינת ישראל, פ"ד נב (2) 385).

7.תכליתם של הצווים הזמניים היא להבטיח את האפשרות לחלט את הרכוש בעתיד (בש"פ 6159/01 אבו עמר נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(3) 817, 828 (2001)). יחד עם עם זאת, מול האינטרס הציבורי, עומד האינטרס הפרטי של בעל הקניין ועל בית המשפט מוטלת החובה לתור אחר האמצעי אשר פגיעתו היא פחותה, באופן אשר יגשים את התכלית להבטחת אפשרות חילוט עתידי של הרכוש מחד, ואשר יפגע באופן מינימאלי בזכותו החוקתית של בעל הרכוש ליהנות מקניינו מאידך (בש"פ 5550/08 שמעון נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 8.7.2008)).

"תפיסה בפועל של הרכוש היא, כמובן, האמצעי הדרסטי ביותר להשגת התכלית של הבטחת האפשרות לחילוט הנכס, ולכן יש לבכר דרך כלל אמצעיים דרסטיים פחות, הולמים ומידתיים, שיהא בהם לאזן בין האינטרס הציבורי שבהבטחת אפשרות החילוט מול זכותו של הנאשם ליהנות מקניינו, ודאי טרם שהורשע בדינו (ראו: בש"פ 7715/97 חג'ג' נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(1) 14, 18-17 (1998); בש"פ 3159/00 רבין נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 30.5.2000); בש"פ 5550/08 שמעון נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 8.7.2008); ועיינו: בש"פ 342/06 חב' לרגו עבודות עפר בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 12.3.2006)). אמצעים אלה יכולים לכלול, לדוגמה, חיוב בערבויות, צווי מניעה, צווי עיקול או הוראות בדבר צעדים אחרים, הכל בהתאם לאמור בסעיף 36ו לפקודת הסמים" (בש"פ 9090/08 שלמה אלימלך, רחל אלימלך נ' מדינת ישראל,(לא פורסם, 4.12.2008)).

8. על פי הודעת אשת המשיב, אמאניה סביחאת, היא והמשיב נשואים מזה 3 שנים והרכב נקנה עבורה מכספי מתנות האירוסין והחתונה שהסתכמו בכ- 150,000 ₪.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>