מדינת ישראל נ' עוזרי

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו שימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית, בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961.

נסיבות האירוע, בהתאם לכתב האישום, היו כדלקמן:

ביום 16.1.12, שעה 09:59, הנאשם רכב על קטנוע שמספרו 5251278 ברחוב יגאל אלון מכיוון דרום לצפון. בהגיע הנאשם סמוך לבית מספר 110, הבחין השוטר שעמד במקום, בנאשם כשהוא מחזיק טלפון נייד שחור בידו השמאלית, ומסתכל עליו. משעצר הנאשם ברמזור אדום, ניגש אליו השוטר והורה לו לעצור בצד.

מטעם התביעה העיד רס"מ אמו אלברט (להלן – השוטר), שערך את הודעת תשלום הקנס (ת/2) וכן ערך שכתוב של הדו"ח (ת/1), שהוגשו כעדות ראשית בהתאם להוראות סעיף 27(א)(1) לפקודת התעבורה, תשכ"א-1961.

העבירה הינה מסוג ברירת משפט והקנס המוטל בגינה הינו בסך של 1,000 ₪.

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום וניהל הגנתו.

בתגובתו בעת רישום הדו"ח טען הנאשם שיש לו דיבורית בקסדה מסוג בלוטוס.

לאחר שהזהרתי עצמי מפני הרשעה על סמך עדות יחידה, באתי לכלל דעה כי התביעה הוכיחה את יסודות העבירה ואלו טעמיי:

אין חולק כי השוטר עמד סמוך ליגאל אלון 110. על פי עדותו, הייתה זו שעת בוקר, אור יום ותנאי ראות טובה. המקום בו נראה הנאשם אוחז במכשיר הטלפון, על פי הנטען בדו"ח, בית 110, נמצא במרחק קצר של כ-10 מטרים לפני הצומת בו נעצר הנאשם עקב אור אדום. מרחק קצר זה לפני צומת ורמזור, מעיד על כך שמהירות נסיעתו לא הייתה כזו שיש בה כדי להקשות על השוטר להבחין בנאשם ובמעשיו עד לעצירתו בצומת. יובהר כי הנאשם לא חלק כי המרחק עמד על 10 מטרים לערך, ואף טען "מי שבא ממרחק של 10 מטר זה יכול מאד להיראות כמו פלאפון."

הנאשם אישר בעדותו (פרוטוקול מיום 8.7.13, עמ' 4, שורה 21) כי השוטר "ראה שאני מחזיק כלי שחור". טענתו של הנאשם הייתה כי הכלי השחור לא היה מכשיר טלפון נייד, אלא אוזנייה מסוג מדונה שאותה הוריד לכיוון הפה, כדי לדבר. אלא שגרסה זו לגבי החפץ אותו אחז בידו לא הועלתה בתגובתו של הנאשם לדו"ח ויש לראות בה עדות כבושה. בעת האירוע טען הנאשם כי ברשותו דיבורית מסוג בלוטוס ולא טען כי ברשותו אוזנייה מסוג מדונה. סביר להניח כי אם סבר הנאשם ששגגה נפלה מלפני השוטר שטעה לראות באוזניה מכשיר טלפון, היה מעמידו על טעותו ב"זמן אמת", תוך תגובתו לרישום הדו"ח.

הנאשם טען כי הוא ימני הנוהג להשתמש ביד ימין על מנת להוריד את האוזנייה, ואילו השוטר טען כי הנאשם החזיק טלפון נייד בידו השמאלית. העובדה שבתצלומים (נ/1-נ/2) נראה הנאשם כשהוא מחזיק באוזניית מדונה בידו השמאלית, תומכת בגרסת התביעה.

הנאשם לא טען כי הטלפון הנייד שבבעלותו אינו בצבע שחור.

הנאשם טען כי קטנועים רבים נסעו, לפניו ואחריו, באופן שיש בו כדי להעלות השערה שהשוטר התבלבל בזיהוי בינו לבין רוכב קטנוע אחר, אך בה בעת הודה כי השוטר צדק היות והוא אכן החזיק כלי שחור בידו. זאת ועוד, הטענה באשר לריבוי הקטנועים בסביבתו הועלתה לראשונה רק בעדותו של הנאשם ולא בתגובתו לדו"ח, וגם בה יש לראות כעדות כבושה, שמשקלה מועט. למעלה מן הצורך אציין כי לטעמי, גם אם היו רוכבי קטנוע נוספים - תנאי הראות, המרחק ומהירות נסיעת הקטנוע אפשרו לשוטר לייחס את העבירה למי שאכן ביצע אותה.

אני ערה לכך שהשוטר נמנע מלהתייחס בדו"ח לעובדת קיומה או אי קיומה של דיבורית בקסדתו של הנאשם. השוטר הסביר כי לא מצא לנכון להתייחס לעניין זה כיוון שהוא ראה את הנאשם כשהוא "מחזיק ביד פלאפון בזמן נהיגה", וקיומה או אי קיומה של דיבורית בקסדה אינה רלוונטית לביצוע העבירה. אכן, מוטב שעורך דו"ח יתייחס לכל פרט הקשור לביצוע העבירה, אולם לטעמי, היעדר התייחסות זה אינו מקים ספק באשר לעצם ביצוע העבירה במקרה זה.

הנאשם סתר עצמו כאשר מחד, טען כי בעת שעמד בצומת באור אדום ניגש אליו השוטר, ורק אז הבחין לראשונה בשוטר. מאידך, טען כי הבחין בשוטר עוד בהיותו בנסיעה סמוך לפני כניסתו לצומת.

הנאשם צירף תצלום (נ/3) בו מוצג מתקן על גבי הקטנוע שנועד לאחוז את מכשיר הטלפון. אין חולק על כך שבאירוע הנטען מכשיר הטלפון הנייד לא היה מונח במתקן אחיזה זה, ולפיכך אין בתצלום זה, כדי לתמוך בטענתו של הנאשם כי בעת האירוע לא אחז במכשיר בידו. יתר על כן, בעדותו של הנאשם עלתה לראשונה טענתו כי המכשיר היה בכלל בתוך כיסו, כשטענה זו אף לא הוטחה בפניי השוטר בעת חקירתו הנגדית. העובדה כי זכרה של טענה זו לא נמצא בתגובת הנאשם לדו"ח הופכת אותה לעדות כבושה, שמשקלה מועט. אם אכן מכשיר הטלפון הנייד היה בכיסו של הנאשם, סביר להניח שהיה טוען זאת באוזני השוטר ודורש שדבריו יירשמו, בפרט לאור כוונתו לנהל הליך משפטי, כמצוין בתגובתו.

הנאשם הודה כי אמר לשוטר כי ייתבע אותו, כפי שנרשם בדו"ח. לא האמנתי לנאשם כי אמר לשוטר "אתה מתייחס אלי כאל נאצי וכאל איש רע", ואני מאמינה כי השוטר רשם נכונה את דברי הנאשם, אשר ייחס לשוטר תכונות אלה.

הנאשם טען כי אחז במדונה על מנת לענות לשיחה נכנסת. אין חולק כי בעת שהשוטר ניגש לנאשם כעבור זמן קצר, הנאשם לא דיבר בטלפון. כאמור, הטלפון גם לא היה במתקן המיועד לכך. עובדות אלה, תומכות בגרסת השוטר כי הנאשם אחז בטלפון בידו השמאלית והסתכל עליו, אם לשם קריאת הודעה, איתור מס' טלפון או כל צורך אחר. אני סבורה כי קצפו של הנאשם התעורר, היות וראה עצמו כמי שהתקין את כל המתקנים כדי לא לעבור את העבירה, וחרף זאת השוטר בא עמו חשבון על רגע קט בו החזיק בטלפון והסתכל בו, בעודו מתקרב לרמזור.

לאור כל האמור, ארשיע הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.