מדינת ישראל נ' עוזיאל(עציר)

החלטה

ברגיל, לא היה מקום להיעתר לבקשה זו, שכן כאשר בית המשפט מוצא כי אדם הינו מסוכן כדי החזקתו במעצר, אין כל מקום לחופשות מסוג זה, מה גם שבמקרה דנן לא טרח המשיב לפנות בדרך המלך, היא הדרך המובילה לשב"ס, ובהמשך, במידת הצורך, בעתירת עציר.

בית המשפט העליון חזר וקבע שמן הראוי להשוות עניינם של הפונים בדרך זו לעניינם של הפונים לשב"ס לפי נהליו, אך נמצא גם נמצא בפסיקה מקרים, ולא מעטים, שבהם נעשה שימוש בסמכותו המקבילה של בית המשפט להורות על שחרור לחופשה קצרה בתנאים מתאימים.

במקרה דנן, מצאתי כי יש עילות המצדיקות חריגה מהכלל עליו הורתה הפסיקה והנקוט גם בידי, הפוסל אפשרות לשחרור זמני בדרך זו ומפנה לפניה לשב"ס, ואלו הן גילו הצעיר של המשיב והעובדה שעבירותיו (הרבות) הינן עבירות רכוש, כאשר רק מיעוטן הינו מסוג עבירות אלימות, ועבירות אלו בוצעו בשנת 2005.

לפיכך, אתיר יציאתו של המשיב ממקום מעצרו לחתונת אחותו, באולמי "גני הפסגה" בצומת ירקונים בפתח תקוה, ביום 08.06.10 החל מהשעה 18:00 ועד חצות, בליווי דודתו, גב' מרים בן שושן, שפרטיה לעיל, לאחר חתימת ערבות עצמית וצד ג' של גב' בן שושן על סך 10,000 ₪, והפקדת מזומן על סך 5,000 ₪. סכום זה יושב למפקיד לאחר שהמשיב יחזור לבית המעצר במועד.

עוד אוסר אני על יציאתו של המשיב מן הארץ.

מבהיר אני, כי המשיב ימצא אך ורק באולם או בדרך הקצרה מבית המעצר לשם ובחזרה, ובכל עת תחת פיקוחה של המפקחת.

עותק ההחלטה יועבר על ידי נציג הליווי הנמצא באולם לידי שב"ס.

ניתנה והודעה היום כ"ה סיון תש"ע, 07/06/2010 במעמד הנוכחים.

עידו דרויאן, שופט

הוקלד על ידי: חן גוט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: