מדינת ישראל נ' עוז צור

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו נהיגה ברכב שהיה בתנועה תוך שימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית, וזאת בניגוד לתקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961.

אין מחלוקת בין הצדדים בענינים הבאים:

1.הנאשם נהג ברכב מ.ר. 87-87-27 ביום 14.6.12 בשעה 08.50 או בסמוך לכך כשהוא נוסע על רחוב ז'בוטינסקי ממזרח למערב ופונה ימינה לרחוב בן גוריון.

2.השוטרת סמדר בן חמו ע"ת מס' 1 עומדת סטטית כ - 12 מטר מקו הצומת.

המחלוקת בין הצדדים הינה כדלקמן:

לגירסת המאשימה, הנאשם החזיק בידו השמאלית מכשיר פלאפון צמוד לאוזן שמאל וכשהבחין בשוטרת שמט את המכשיר מידו והניח אותו בין רגליו.

לגירסת הנאשם, הוא לא החזיק טלפון בידו, הטלפון היה בקופסא ברכב.

דיון והכרעה:

1.השוטרת רשמה דו"ח מפורט המתאר את ביצוע העבירה (מוצג ת/1).

2.עפ"י "הנסיבות המיוחדות של המקרה" כמפורט בדו"ח ת/1, השוטרת מציינת כי הנאשם נסע עם נוסע נוסף, פנה ימינה לרח' בן גוריון כשהוא אוחז בידו השמאלית מכשיר פאלפון צמוד לאוזן שמאל, וכשהבחין בשוטרת שמט מידו את המכשיר והניח אותו בין רגליו.

השוטרת ציינה כי היתה במרחק של כ - 12 מ' מקו הצומת כשהיא מבחינה בנאשם בבירור עם המכשיר בידו, כשניגשה אל הנאשם הבחינה במכשיר בין רגליו.

השוטרת העידה כי ממקום עמידתה היא רואה את כל חזית הרכב, הצומת פתוח, השוטרת הדגישה כי היא נמצאת במקום יום יום במשך כ - 22 שנים, (ש' 22, 23 עמ' 1 לפר').

3.תגובת הנאשם עפ"י הדו"ח ת/1 היא: "אני לא דיברתי בטלפון מאיפה הבאת את זה שכחתי שיש לי פאלפון אני לא נותן לך רישיון נהיגה, אני מזמין ניידת אין דברים כאלה ככה את מתפרנסת את גזל".

4.היה עם הנאשם נוסע ואולם הנאשם לא זימן אותו לעדות ועובדה זו פוגמת בגירסת הנאשם.

5.לאחר ששמעתי את הצדדים ובחנתי את העדויות, שוכנעתי כי השוטרת ראתה את העבירה המיוחסת לנאשם אשר התרחשה למעשה לנגד עיניה.

בנסיבות העניין אני מעדיף את עדות השוטרת על פני עדות הנאשם, זאת לאחר שהזהרתי את עצמי כי אני עושה זאת על סמך עדות יחידה. לפיכך אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה היום, כד' ניסן תשע"ג , 4 באפריל 2013, במעמד הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: