מדינת ישראל נ' עווידה

בפני

שופט נאיל מהנא

הכרעת דין

כנגד הנאשם מיוחסת עבירה של נהיגה ברכב כשרשיון הנהיגה שלו פקע וחלפו למעלה מששה חודשים מיום פקיעתו, בניגוד לסעיף 10(א) לפקודת התעבורה.

הטענה העובדתית היא כי ביום 03/04/12 נסע הנאשם ברכב פרטי בכביש 417 במפרץ עיזרייה כשרשיון הנהיגה שלו כאמור פקע למעלה מששה חודשים.

מטעם המאשימה העיד השוטר מנשה קצב (להלן: "השוטר") אשר ערך את הדו"ח לנאשם.

מטעם ההגנה העיד הנאשם בעצמו ועד מטעמו מר עאמר טוויל (להלן: "מר טוויל").

השוטר העיד כי איננו זוכר את הארוע מעבר למה שרשום בדו"ח. לטענתו, הוא עמד במפרץ הכניסה לעיזרייה במקום שיש בו נתיב נסיעה אחד, סימן לנאשם לעצור והוא עצר במקום שסומן ע"ג סקיצה שצייר בביהמ"ש.

הנאשם העיד בפניי כי הוא יצא עם גרר מכיוון אזעיים לכיוון עיזרייה והרכב הורד מהגרר בשול הימני לפני הכניסה לעיזיירה עקב חילוקי דעות עם נהג הגרר ביחס למחיר. בשלב זה החבר של הנאשם נכנס לעיזרייה על מנת להזמין חילוץ ואילו הנאשם המתין ליד הרכב אשר היה עם מנוע כבוי ומכסה מנוע מורם.

לטענת הנאשם הגיע אל הרכב קצין שהחל לברר לגבי זהות הרכב ובעליו. לאחר דין ודברים עם הנאשם הוא ביקש רשיונות והעלה את הנאשם לרכבו ומסר את המשך הטיפול בו לשוטר אחר שהיה במחסום, הוא השוטר שרשם את הדו"ח.

לטענת הנאשם השוטר רושם הדו"ח לא ראה את הארוע עצמו והוא קיבל המשך הטיפול מהקצין לאחר שהוביל את הנאשם אליו ממקום עמידת הרכב אל המחסום.

עד ההגנה מר טוויל מסר גרסה תואמת גרסת הנאשם, לפיה הרכב היה מקולקל ולא ניתן היה לנסוע בו, הוא אף ציין מיקום מדוייק של עצירת הרכב כאשר הורד מהגרר שהתכוון להכניס אותו לעיזיירה. עד זה מאשר כי הנאשם נשאר ליד הרכב שהיה עם מכסה מנוע מורם, על מנת לשמור עליו בזמן שהוא נכנס לעיזיירה להזמין חילוץ.

הנאשם והעד מטעמו עשו עלי רושם של עדים אמינים שסיפרו את האמת. לא מן הנמנע שהשוטר עורך הדו"ח קיבל לידיו המשך הטיפול בנאשם זמן ששוטר אחר, כגרסת הנאשם, בירר לגבי הרכב ובעליו.

מקובלת עלי גרסת הנאשם בסיכומיו כי השוטר העיד מתוך דפוסי פעולה אשר הוא נוהג לפעול במסגרתם ולא מתוך זכרונו לגבי פרטי הארוע הספציפי נשוא כתב האישום.

חיזוק למסקנה זו אני מוצא בעובדה שהשוטר לא זכר פרטים מעבר למה שרשום בדו"ח. השוטר לא זכר אם היה לבד בניידת או שהוא היה בלווית שוטר נוסף. הוא גם לא זכר אם הנאשם היה לבד ברכב או עם נוסע נוסף. השוטר לא נתן הסבר מדוע הרכב נמצא דווקא על השול במקום שסימן על גבי הסקיצה, זמן שהוא יכול היה להימצא בכביש כשהורה לו לעצור. השוטר העיד בעצמו כי הורה לנאשם לעצור והוא עצר במקום.

לאחר ששמעתי את השוטר העד היחידי מטעם המאשימה אל מול עדותו של הנאשם והעד הנוסף מטעמו, מקובלת עלי גרסת הנאשם שהרכב היה מקולקל ולא ניתן היה לנסוע בו, וזו גם סיבת המצאותו של הרכב בשול הימני ולא על הכביש. כמו כן אני מאמין לגרסת ההגנה כי הנאשם המתין ליד הרכב כדי לשמור עליו עד שחברו יחזור עם החילוץ מתוך עיזרייה.

הגם שהשתכנעתי שהשוטר שהעיד בפניי אמין ואובייקטיבי, אולם גרסתו לא היתה עקבית לצד גרסתו ההגיונית והסדורה של הנאשם. דבר שעורר בלבי ספק באשר לאפשרות שמא נפלה טעות שלא במתכוון כי השוטר רשם את הדו"ח לאחר שקיבל טיפול משוטר אחר והוא לא ראה את העבירה, דבר המעמיד בספק ולו קטן יחסית את האמון שניתן לייחס לדברי השוטר.

ספק זה שהתעורר בלבי עומד לזכות הנאשם ועליו להנות ממנו.

לפיכך אני מוצא לנכון לזכות הנאשם מהעבירה שיוחסה לו וזאת מחמת הספק.

ניתנה היום, כ' תמוז תשע"ב , 10 יולי 2012, במעמד הצדדים