מדינת ישראל נ' עווידה(עציר) ואח'

גזר דין (לנאשם 2)

רקע עובדתי

1.הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של החזקת סמים מסוכנים שלא לשימוש עצמי, לפי סעיפים 7(א) ו-(ג) רישא, ו- 31(3) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג–1973 (להלן: "הפקודה").

2.מעובדות כתב האישום וממצאי הכרעת הדין, עולה כי ביום 19.09.10, במהלך נהיגתו ברכבו של יעד משטרתי לכיוון העיר נתניה כשלצדו ישוב הנאשם 1, החזיק הנאשם ביחד עם הנאשם 1, בסם מסוכן מסוג "קוקאין" במשקל של 19.93 גרם.

הנאשם 1, הוא זה שהשליך את הסם המסוכן מתוך הרכב הנ"ל, לאחר שהבחין בבלשים. הסם המסוכן הוחזק בתוך כפפה חד - פעמית עשויה גומי, כשהוא מחולק לשתי מנות.

3.הנאשם 1, בעל עבר פלילי עשיר, בחלקו רלוונטי, הודה בעבירה המיוחסת לו ונדון, במסגרת הסדר טיעון, בין היתר, ל-13 חדשי מאסר בפועל.

עתירות הצדדים, תמצית טענותיהם וראיות לעונש

4.בתימוכין באסמכתאות, עתר ב"כ המאשימה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל, הנע בין 18-36 חודשים; מאסר מותנה, קנס ופסילת רישיון נהיגה.

הודגשו חומרת מעשי הנאשם, נסיבות ביצוע העבירה, בחירת הנאשם לכפור במיוחס לו, על אי נטילת אחריות על מעשיו, העדר הבעת חרטה, הנזק הנגרם לחברה מפני השימוש בסמים מסוכנים, ההשלכות הכלכליות והחברתיות הנובעות מעבירות כגון דא, המגבירות פשיעה וכן מדיניות הענישה המחמירה הנוהגת ביחס לכל חולייה בשרשרת הפצת הסם המסוכן.

5.בתימוכין באסמכתאות, עתר ב"כ הנאשם להשית על הנאשם עונש הנע בין מאסר מותנה למאסר שירוצה בעבודות שירות.

נטען כי יש לקבוע בעניינו של הנאשם מידת עונש פחותה ומקלה מזו שנקבעה בעניינו של הנאשם 1. הודגש כי הנאשם נעדר עבר פלילי, צעיר בגילו, שהה במעצר ובמעצר בית לילי במסגרת תיק זה, נהנה מתמיכת משפחתו, מגלה צפי פני שיקום, שירת שירות צבאי מלא בו זכה להערכה על ידי מפקדיו (ר' נ/1), חלף זמן מאז ביצוע העבירה מבלי שהנאשם הוסיף והסתבך בפלילים וניתן לגזור מידה של נטילת אחריות מטעמו על מעשיו, מעצם ניתוק קשריו מאותם גורמים שעלולים לסבכו.

הסנגור סיכם בהפניה כי כפירת הנאשם אינה צריכה לעמוד לחובתו ועתר להעדפת מתן תמריץ כדי גזירת עונשו כפי סיכויי שיקומו.

6. נשמעו עדים לעונש – מר שלום אלבז - דודו של הנאשם, מר משה מיכאל – שותפו העסקי של מר אלבז והגב' אסתר אוחיון – אמו של הנאשם.

שלושת העדים ביקשו לציין כי מאז שחרורו של הנאשם ממעצרו הוא עובד במוסך אשר בבעלות המשפחה המורחבת, מקום בו הוא מוכיח אמינות בעבודתו ונאמנות לאחרים. הנאשם מתואר כאחד העובדים הטובים ומעסיקו בעת האחרונה הטעים את נוהגו להפקיד בידיו כספים ללא כל חשש.

אמו של הנאשם תיארה את עזרתו הרבה של בנה הסועד אותה במצוקתה הקשה, כמי שסובלת, בין היתר, ממחלות פוליו וסרטן. עוד ציינה האם כי המשפחה כולה נרתמה לתמיכה מלאה בנאשם ואף נבדקת האפשרות לשלבו בלימודי תעודה בהנדסאות בניין, כך שנשמעה עתירתה לגזור עליו עונש חינוכי ותרומה לחברה.

6.במסגרת דברו האחרון, ציין הנאשם כי הוא מצטער "על כל המקרה הזה" ומכבד את החלטת בית המשפט. הפנה לתקופה קשה בחייו בעת הרלוונטית ולבחירתו לשמוע ראיות לנוכח תחושתו: "שניסו למשוך בתור חוליה חלשה". כן עתר לאבחון על ידי שירות המבחן מאחר ומעולם לא צרך סמים מסוכנים. עתירה זו לא נשמעה על ידי הסנגור ודומה כי לא בכדי.

מתחם העונש ההולם

7.כמצוות המחוקק בסעיף 40 ג' (א) לחוק, בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשי העבירות שביצע הנאשם, בהתאם לעיקרון המנחה הקבוע בסעיף 40 ב' לחוק, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.

8.ערך חברתי משמעותי הוא לשמר חברה מוגנת מפני פגיעתם הקשה של סמים מסוכנים. סוג הסם המסוכן, בכמות בה החזיק הנאשם, ביחד עם אחר, בנסיבות הובלה לא ברורות, מגבשים פגיעה משמעותית מטעם הנאשם בערך זה.

עבירות מסוג פשע על פי הפקודה הפכו לנגע המחייב ביעורו. יש לעשות כל שלאל יד על מנת לקטוע את שרשרת הפצת הסם המסוכן ותרומתו של בית המשפט למאבק בנגע זה, צריך שתימצא בהכבדת ההתייחסות העונשית, כל מקרה כפי נסיבותיו.