מדינת ישראל נ' עודה

גזר - דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של זיוף סימני זיהוי של רכב, כמפורט בכתב האישום.

בהתאם לאמור בכתב האישום, ביום 2.3.09 נהג בנו של הנאשם, מוחמד, בקטנוע כשעליו לוחית רישוי מס' 30-758-57.

הנאשם הואשם כי במועד אחר, עובר לתאריך הנ"ל, הרכיב את לוחית הזיהוי על הקטנוע, אשר לפי מספר השלדה מדובר במ.ר. 84-380-51.

לנאשם הרשעות קודמות רבות בעבירות מסוגים שונים בהן עבירות כנגד הרכוש, עבירות אלימות ואלימות במשפחה, עבירות נשק, ועבירות על חוק הכניסה לישראל. הוא אף ריצה עונשי מאסר בפועל. באחרונה נדון בשנת 2010 ל-11 חודשי מאסר בפועל בגין תקיפה בצוותא. בשנת 2005 נדון ל-14 חודשי מאסר בפועל על עבירות אלימות במשפחה.

לאחר הטיעונים לעונש, ובהתאם להחלטתי מיום 22.1.12 נשלח הנאשם לממונה על עבודות שירות למתן חוות דעת בעניינו.

בחוות דעת הממונה מיום 7.3.12 נקבע כי ע"פ חוו"ד מודיעינית קיימת מסוכנות כלפי הנאשם וממנו, ועל כן סבר הממונה כי הוא אינו מתאים לריצוי עונש עבודות שירות.

בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 3.5.12 נדרש הממונה להציג לבית המשפט באופן חסוי את המידע המודיעיני עליו הוא הסתמך, וכן לפרט באם נשקלה האפשרות להציב את הנאשם לביצוע עבודות השירות בתחנת משטרה.

בחוות דעת משלימה מטעם הממונה מיום 30.5.12 נמסר כי המידע המודיעיני אינו מצוי ברשות הממונה, אלא הוא מידע שנמסר מהמשטרה, והועברה פניה למשטרה להעברת המידע. בנוסף, צוין בחוות הדעת כי באם הנאשם הינו חבר בארגון פשע וקיימת מסוכנות ממנו ולו מאחרים, לא ניתן לשבצו בתחנת משטרה שהינה מקום הנותן שירות לציבור, וכן אין זה ראוי שהנאשם יוצב במקום שהינו מוקד מרכזי לפעילות במלחמה בארגוני פשע.

ביום 26.6.12 טענו שוב הצדדים לעונש לאחר השלמת חוות דעת הממונה.

ב"כ המאשימה חזר על טענות לעברו הפלילי המכביד של הנאשם, וציין כי בית המשפט שקל לגזור עליו עבודות שירות בהתחשב בכך שלנוכח עברו הפלילי של הנאשם, המספר המזויף שהותקן על האופנוע נועד ככל הנראה למנוע גילוי הרכב בעת ביצוע פעולות פליליות העשויות להיות קשורות לסכסוך בו נפצע הנאשם.

ב"כ המאשימה טען כי לאחר שהוברר שהנאשם אינו מתאים לביצוע עבודות שירות, יש להשית עליו מאסר בפועל.

ב"כ הנאשם טענה כי יש להסתפק בעונש מאסר על תנאי בלבד.

נטען כי הממונה על עבודות שירות סירב לקבלו חרף נכונותו לביצוע עבודות שירות.

כן נטען כי משנת 2009 לא נפתחו נגדו תיקים חדשים. בנוסף נטען כי הנאשם מצוי כיום בקשר זוגי וקיומו של ההליך הפלילי מונע ממשרד הפנים לתת לבת זוגו מעמד עפ"י נוהל חיים משותפים, זאת בהתאם למסמכי משרד הפנים שהוגשו לבית המשפט.

נטען כי אכן לנאשם יש עבר פלילי אך משנת 2009 לא נפתחו כנגדו תיקים חדשים והוא עובד באופן מסודר כמסגר. עוד נטען, כי לפני מספר שנים שכל הנאשם את בנו, ובעת שנתפס בנו רוכב על האופנוע ונתגלתה אי ההתאמה בין לוחית הזיהוי לרכב, היה הנאשם עצמו מאושפז בבי"ח בטיפול נמרץ. מצבו הרפואי של הנאשם אינו תקין והוא עבר ניתוח בו קוצרה רגלו.

בנסיבות אלה עתרה ב"כ הנאשם להטיל על הנאשם עונש מאסר על תנאי בלבד.

עוד נטען כי הנאשם הינו מוגבל באמצעים וצורפה החלטת רשמת ההוצל"פ מיום 22.11.11 בענין, ותלושי שכר של הנאשם לפיהם משתכר כ- 4,500 ₪ נטו, ובמצב זה טענה ב"כ הנאשם כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד בתשלום קנס.

מתחם הענישה בגין עבירה בודדת מסוג זה יכול לנוע בין מאסר על תנאי לבין מאסר בפועל לתקופה של שנה. לאחר ששקלתי טענות הצדדים, ובהתחשב בכך שחלפו שלוש שנים מאז ביצוע העבירה, שלא נפתחו כנגד הנאשם תיקים חדשים מאז, נסיבותיו האישיות והרפואיות כפי שפורטו ואי הנכונות לקבלו בעבודות שירות עקב מידע מודיעיני, על אף נכונותו, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

8 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים שלא יעבור עבירה בה הורשע.