מדינת ישראל נ' עודה

גזר דין

1.הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של מסירת ידיעה לא נכונה או לא מדויקת ללא הסבר סביר – 6 עבירות לפי סעיף 117(א)(3) לחוק מע"מ, וזאת לאחר שהתברר כי בין המועדים ינואר 2006 עד אוקטובר 2007 הגיש שישה דוחות תקופתיים לא נכונים ללא הסבר סביר, בכך שלא דיווח על מלוא עסקאותיו, כאשר הפרש העסקאות שלא דווח הינו 1,556,978 ₪, כאשר הפרש המס הנובע מהם הינו 241,432 ₪.

כן הורשע הנאשם בכך שלא ניהל פנקסי חשבונות או רשומות אחרות שהיה עליו לנהל, עבירה לפי סעיף 117 (א)(7) לחוק הנ"ל, שכן בביקורת חשבונות שנערכה בספרי הנאשם לגבי שנת 2007, נמצא כי ניהל סדרת חשבוניות כפולה, לא דיווח על מרבית החשבוניות, חלק מהפנקסים נוהלו בכפילות, הנאשם לא ניהל תיק תיעוד חוץ ולא רשם קניות בשנת 2007.

2.בתאריך 05/06/11 טענו הצדדים לעונש.

ב"כ המאשימה ציינה כי החוב הנובע מכתב האישום שנוצר לפני למעלה משלוש שנים, טרם הוסר, העסק לא פעיל, וקיים חשש שהמחדל המגיע כיום לסכום של 320,000 ₪ לא יוסר לעולם.

אכן לנאשם אין עבר פלילי בעבירות מע"מ, אך העונש הראוי הוא עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, שכן העבירות הן חמורות ובוצעו במשך תקופה ארוכה.

לפיכך, עתרה ב"כ המאשימה להטיל כאמור מאסר בפועל לתקופה מרתיעה שלא בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס כספי הולם.

3.ב"כ הנאשם ציין כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, והגם שמדובר בעבירות חמורות, קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות התחשבות.

הנאשם בן 42, נשוי ואב לשניים, אדם נורמטיבי ללא הרשעות קודמות.

הנאשם מבין את חומרת המעשים ומביע צער וחרטה.

הנאשם החל לעבוד כעצמאי במרץ 2006, אך עסקו ירד לטמיון, צ'קים החלו לחזור, חשבונו בבנק הוגבל והספק הגדול של הנאשם הפעיל על הנאשם לחצים בלתי סבירים תוך איום עליו ועל ילדיו על מנת שישלם את חובו.

על מנת להציל את בני משפחתו העביר הנאשם כל שקל שנכנס לו לעסק לנושה הנ"ל, כאשר בפועל התברר שמדובר במשפחה עבריינית ואשר ביום 29/09/10 אחד מבניה נרצח.

הנאשם עובד כיום כשכיר, אביו במצב בריאותי גרוע וזקוק לטיפול רפואי אינטנסיבי כשהנאשם מלווה אותו לטיפולים במחלת הכבד הכרונית ממנה הוא סובל.

אכן, המחדלים לא הוסרו, אך הנאשם מתכוון להסירם ואף עשה הסדרים בתיק הוצל"פ.

עד היום שילם הנאשם סך של 6,000 ₪ על חשבון חובו למע"מ והוא מתכוון להמשיך ולעשות כן. אך, מדובר בסכום גדול וקשה לנאשם לעמוד בו.

הסנגור ביקש להטיל עונש צופה פני עתיד על דרך של קנס, מאסר על תנאי ולכל היותר מאסר בעבודות שירות, בהתאם לחוות דעת הממונה אשר מצאה את הנאשם כשיר ומתאים לביצוע עבודות שירות.

ב"כ הנאשם הציג מסמכים התומכים בטיעוניו, לרבות תיעוד רפואי, קבלה על תשלום 6,000 ₪, קטעי עיתונות ומסמכים נוספים.

בתאריך 03/07/11 הוגשה הודעה על תשלום נוסף על חשבון יתרת החוב – לפיה הנאשם שילם סכום נוסף של 2,000 ₪ על חשבון יתרת חובה למע"מ והמאשימה אכן אישרה עובדה זו.

4.בתי המשפט בפסיקתם הדגישו את החומרה היתרה שיש לייחס לעבירות בניגוד לדיני המיסים וציינו כי אין להקל בעונשם של עברייני מס הגוזלים את כספי הציבור, יוצרים דמורליזציה בקרב ציבור משלמי המיסים וגורמים במעשיהם נזק רב למדינה.

בע"פ 519/89 אשר נ' מדינת ישראל נאמר על ידי כב' השופט המשנה לנשיא אור "שבמס ערך מוסף עסקינן המדובר הוא בכספים שלמעשה קיבל הנישום והוא מחזיקם בידו על מנת להעבירם לשלטונות המס. מי אשר נוטל למעשה מכספים אלה, המגיעים לאוצר המדינה, ובעזרת דיווחים שאינם אמת מחזיקם בידו ומשתמש בהם לתועלתו- מן הראוי שהעונש לגביו יביע את הפסול שבמעשהו ויהיה בו כדי להרתיע אחרים בפני מעשים דומים".