מדינת ישראל נ' עודה

החלטה

בפני בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים הפליליים נשוא תיק פ 57237-11-10.

כתב האישום, נשוא בקשת המעצר, מייחס לו החזקת סכין והחזקת אגרופן בתוך פאוצ' ברכבו.

אין מחלוקת בין הצדדים באשר לכך שהמשיב הינו נהג מונית וכי הסכין והאגרופן נתפסו ברשותו במונית.

המשיב טוען כי החזיקם למטרת הגנה עצמית ומשום שבעבר תקפו אותו וכן שמע כי תקפו נהגי מוניות אחרים ואף דקרו נהג מונית ולפיכך החזיק בסכין ובאגרופן לשם הגנתו העצמית.

בנסיבות אלה, יש לראות החזקה כשרה שאינה מקימה עימה עבירה.

בעברו של המשיב הרשעה קודמת ישנה, בעבירת סמים.

טען ב"כ המשיב, כי לא מתקיימת עילת מעצר וכי יש מקום לשחרר את מרשו בערבות עצמית וצד ג' ובכפוף להתחייבותו שלא לחזור על מעשיו נשוא כתב האישום.

עיינתי בתיק החקירה ומצאתי כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת הנטען בכתב האישום.

אינני סבורה, כי יש לקבל הטענה כי החזקת הסכין והאגרופן ואף אם נניח תיאורטית כי נעשתה לצרכי הגנה עצמית – כפי שטוען המשיב, כשרה היא.

ברור הוא, מגרסת המשיב עצמו, כי החזיק בסכין ובאגרופן כנשק בידו וכוונתו הייתה כי ישרתו אותו, אם וכאשר תגיע השעה וכשיחוש מאויים.

אין צורך להכביר מילים הרבה על כך שיכול היה המשיב לדאוג להגנתו באמצעים אחרים ובהצטיידות ברשיון כחוק להחזקתם.

החזקת סכין או אגרופן להגנה עצמית לא הוכרה בפסיקה כהחזקה, למטרה כשרה, ר' הדברים שנאמרו בתיק פ 1065/06 מ"י נ' מלול יניב, פורסם בנבו:

"החזקת סכין למטרת הגנה עצמית איננה נחשבת כמטרה כשרה, הגם שהגנה

עצמית איננה נחשבת לעבירה פלילית כשלעצמה... שלא כל הסבר שימסור מחזיק,

אפילו תם לב וללא כוונה פלילית יתקבל כמטרה כשרה אחרת וכי כל הסבר כאמור חייב אף לעמוד תחת ביקורת הסבירות של בימ"ש".

כן ר' הדברים אשר נאמרו בב"ש 1981/07 מ"י נ' מהראן סאמי מוהראן, פורסם בנבו:

"כדי לחסות בצל ההגנה של הגנה עצמית על הנאשם להוכיח כי עשה את מעשה

ההחזקה מבלי שהיה בפניו מוצא. נסיבות החזקת הסכין ע"י המשיב אינן

מצביעות, לכאורה, על סכנה ממשית מיידית כדרישת סעיף 34 י' לחוק העונשין...