מדינת ישראל נ' עובדיה

החלטה

הנאשם הודה בביצוע עבירות המיוחסות לו בכתב אישום אשר תוקן במסגרת הסדר טיעון. במסגרת ההסדר נשלח הנאשם לקבלת תסקיר טרם הרשעה תוך שלכתחילה הודיעה המאשימה כי עמדתה להרשעה ולענישה שתכלול רכיבים של מאסר מותנה, קנס ופסילה ואילו הסנגור הודיע כי יעתור בכל מקרה להמנעות מהרשעה.

יחד עם זאת הודיעו הצדדים כי ישובו לשוחח לאחר תסקיר.

עתה התקבל תסקיר הסוקר את רקעו ומהלך חייו של הנאשם ומכיל בסופו המלצה לסיום ההליך ללא הרשעה תוך העמדת הנאשם בצו מבחן למשך שנה והטלת צו של"צ בהיקף של 100 שעות.

לאחר שב"כ המאשימה עיין בתסקיר שירות מבחן וכן באסופה של המלצות שניתנו לנאשם על ידי מפקדיו מצאה המאשימה במקרה ספציפי זה לנכון לסטות מהרף הנוהג והביעה הסכמה לסיום ההליך ללא הרשעה תוך הטלת הרכיבים המומלצים על ידי שירות המבחן ובהסתייגות לפיה רכיב השל"צ יקצב בהיקף גבוה מהמומלץ על ידי שירות המבחן ויעמוד על 200 שעות.

שקלתי נסיבות העניין המפורטות בכתב האישום, טיעוני ב"כ הצדדים, האמור בתסקיר וכן עיינתי באסופה של המלצות חמות שניתנו לנאשם על ידי מפקדיו ושהוצגה בפני על ידי הסנגור.

אומר תחילה כי יש לראות בחומרה את המעשים שבוצעו על ידי הנאשם וזאת משום שיש בהם כדי לסכן את ציבור המשתמשים בדרך וכן יש בהם מימד משמעותי של פגיעה כלכלית בזולת.

ועוד לא נאמר דבר וחצי דבר על נפיצות העבירות שבוצעו כאשר נופך של חומרה יש לראות בכך שמדובר בעבירות אשר במקרים רבים מתאפיינות בהיותן מבוצעות בקרב שכבת בני גילו של הנאשם.

כל אלה צריכים היו להביא לכתחילה להרשעה ולענישה מכבידה.

יחד עם זאת כמובן שכל מקרה נדון לגופו.

מוצאת אני כי במכלול הנסיבות הספציפיות של מקרה זה אכן עמדתה של המאשימה ראויה והוגנת וזאת משום שהיא מביאה בחשבון את נסיבותיו המיוחדות של מקרה זה.

תוך שמחליטה אני לאמץ את הסדר הטיעון בהיותו ראוי והולם את נסיבות המקרה הספציפי מצאתי לנכון להבהיר לעיל את החומרה שרואה אני במקרה וזאת משום שאם בסופו של יום מאמץ בימ"ש את הסדר הטיעון אל לו לנאשם ולנאשמים בכוח לסבור שהדבר נעשה משום קלות חלילה שתופסת המאשימה או שתופס ביהמ"ש את המעשה אלא להפך, למרות החומרה.

באשר לנסיבות המקלות מפנה אני לטיעוני ב"כ הצדדים וכן לאמור בתסקיר שירות המבחן ואשר מחמת צנעת הפרט בימ"ש אינו נוהג לפרט.

בייחוד אציין את ההודיה אשר יש בה יסוד חשוב של קבלת הדין.

התרשמותי באשר לקיומו של יסוד זה מתחזקת מהאמור בתסקיר שירות המבחן בפניו הביע הנאשם חרטה, גילה אמפתיה לנפגע ורצון לפצות ונמצא מתאים להליך של גישור אשר יש בו יסוד של השתלבות וצדק מאחה.

עוד אציין את העובדה שהעבירות נעברו בגיל צעיר והתעוד שהוגש על ידי הסנגור בעניין תפקודו הראוי לציון של הנאשם בצבא מלמדים אותי כי הנאשם לקח גורלו ועתידו בידיו מבעוד מועד ובהיותו צעיר ורוצה אני לקוות כי התנהלותו החיובית במהלך השירות תלווה אותו גם בעתיד ובחייו הבוגרים.

לאחר ששקלתי מכלול הנסיבות מוצאת אני כי אכן במקרה זה ראוי לחרוג מהכלל ואני מחליטה על סיום ההליך ללא הרשעת הנאשם.

עם זאת רואה אני עין בעין עם המאשימה את הצורך לתת מענה מאזן לחומרת העבירות על דרך של הגברת היקף השל"צ כמבוקש על ידי המאשימה.

לצידה של הימנעות מהרשעה ניתן צו מבחן למשך שנה וכן צו של"צ בהיקף של 200 שעות שיבוצע בהתאם לתוכנית שגובשה על ידי שירות המבחן במעון נעמ"ת "עומרים" בישוב רעות, 26 שעות שבועיות.

מובהר כי שירות המבחן רשאי לשנות בכל עת את מקום ההשמה של עבודות השל"צ ובמקרה כזה אין צורך בדיון ודי במשלוח הודעה לנאשם עם העתק לביהמ"ש.