מדינת ישראל נ' עובאדה(עציר)

החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, בהתאם לסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: פקודת התעבורה); נהיגה ללא רישיון נהיגה, לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה; ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת-תוקף, לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970.

לפי המיוחס בכתב האישום, ביום 14.06.10 נשפט המשיב בביהמ"ש שלום לתעבורה בבאר- שבע בפני (כבוד השופטת לנדסמן) ונידון בנוכחותו בין היתר לפסילה בפועל למשך 41 חודשים. בתאריך ה-06.10.11 בשעה 16:45 לערך, נהג המשיב ברכב מסוג מאזדה מ.ר 31-933-28 כאשר יודע הוא כי פסול מנהיגה ואינו אוחז ברישיון נהיגה בהיותו בלתי מורשה לנהיגה בכלי רכב כלל, כמו כן נהג המשיב ללא ביטוח תקף.

כב' השופט נחשון הורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

המשיב הגיש ערר לביהמ"ש המחוזי וכב' השופטת מיכל ברנט הורתה על החזרת התיק לבימ"ש לשמיעת טענות הצדדים, הן לעניין הראיות לכאוריות לביצוע העבירה והן לעניין חלופות מעצר.

תחילה ברצוני לציין כי אין מחלוקת על קיומה של תשתית ראייתית וכי אין מחלוקת על עילת המעצר (ראה דברי בכ המשיב, עמ' 1 שורות 1-3 לפרוטוקול מיום 20.11.11).

ב"כ המשיב מבקשת ליתן את הדעת בעניין האפשרות לחלופת מעצר ולחילופין אם ביהמ"ש יסבור ויתרשם כי יש צורך בתסקיר שירות מבחן, יורה על כך.

ב"כ המבקשת מתנגדת לחלופות ולקבלת תסקיר מעצר וזאת לאור מסוכנותו הרבה של המשיב שמעולם לא הוציא רישיון נהיגה ועברו התעבורתי מכביד ביותר כולל 5 הרשעות קודמות ובהן תיק גרימת ת.ד בו נידון לשנתיים פסילה, תיק נוסף בגין נהיגה בשכרות ובזמן בפסילה ותיקים נוספים בגין נהיגה בזמן פסילה וללא רישיון.

כמו כן, המשיב נידון בעברו לתקופה של 10 חודשי מאסר, 41 חודשי פסילה בפועל ולמאסר על תנאי בר הפעלה למשך 8 חודשים.

למשיב עבר פלילי הכולל הרשעות קודמות לרבות הפרת הוראה חוקית, קשירת קשר לביצוע פשע ושיבוש מהלכי משפט.

ב"כ המבקשת טוענת כי לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור שפגיעתם בחירותו של המשיב פחותה ועל כן מבקשת לעצור את המשיב מאחורי סורג ובריח עד תום ההליכים.

המחלוקת העיקרית שהתעוררה בין הצדדים נוגעת לשאלת האפשרות לאיין את מסוכנותו של המשיב על-ידי שחרורו לחלופת המעצר שהוצעה על ידו - אפשרות שתבחן כמצוות המחוקק לנוכח סעיף21(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996.

חלופות המעצר –

ב"כ המשיב הציעה כחלופת מעצר שהמשיב ישהה במעצר בית מלא בבית אחיו הגדול מר זהיא אל סייד, אשר אף ישמש כמפקח על המשיב בין השעות 14:00 עד 08:00 בבוקר למחרת וכן פיקוח נוסף של אימו בשאר השעות.

מר זהיא אל סייד סיפר כי יכול לשמש כמפקח , הוא לא מתעכב בעבודתו מעבר לשעות וכי בפעמים הקודמות המשיב הקשיב לו אך בפעם הנוכחית לא. למפקח עבר פלילי הכולל עבירה בגין הסעת שב"ח.

התמונה המצטיירת מדמות אחיו הגדול של המשיב הינה כי הוא אינו ראוי לשמש כמפקח , התרשמתי כי אינו סמכותי מספיק כדי לפקח ולנטרל את מסוכנותו הרבה של המשיב.

המפקחת המוצעת השניה, הגב' וטפה סייד, מוכנה לשמור על בנה בבית זהיא וציינה כי אם הוא ייצא מהבית היא תתקשר מיד למשטרה.

משאלות ב"כ המבקשת עולה כי עד כה המשיב שהה בביתה, היא היתה מודעת לבעיות הרבות של בנה עם המשטרה כולל ריצוי תקופת מאסר בפועל. כמו כן, על אף שאינה עובדת היא מטפלת בחמשת ילדיה החירשים אילמים.

גם מחלופה זו מצטיירת תמונה עגומה לנוכח מצב האם המטפלת ב-17 נפשות בביתה.