מדינת ישראל נ' עואד חורי

הכרעת דין

1.כתב האישום

כתב האישום מייחס לנאשם את העבירה של נהיגת רכב ושימוש בטלפון שלא באמצעות מיקרופון המותקן ברכב, עבירה על תקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961 (תק"ת).

2.תמצית הראיות הרלוונטיות

עד תביעה 1, רס"ר מתנדב חיים רדק (רס"ר רדק), אשר ערך את דוח התנועה (ת/1), אישר נכונות תוכנו בעדותו. מעדות השוטר ות/1 עולה כי בתאריך 20.03.08 בשעה 23:50 לערך נהג הנאשם ברכב משא אחוד (הרכב), ברח' אלנבי בחיפה והגיע לצומת עם שד' הציונות. הצומת במקום הוא מעגל תנועה.

רס"ר רדק עמד במקום כאשר פניו לכיוון רח' אלנבי וראה את הנאשם נוהג כאשר אוחז ביד שמאל מכשיר טלפון נייד. במכשיר דלק אור. כמו כן תאורת הרחוב הייתה טובה. הנאשם עצר בתוך מעגל התנועה ליד חנות פרחים, והעלה לרכב נוסע.

רס"ר רדק לא יכול היה לציין באיזה מרחק היה מהרכב כאשר ראה את הנאשם לראשונה אוחז בטלפון.

במקום המיועד לרישום דברי הנהג בת/1 רשם השוטר מפי הנאשם:

"לא דיברתי. החזקתי ביד. לקחת מישהו הרמתי מהכיסא.

אני לא יודע למה עשיתם את זה אתם לא יודעים

מי אני נתראה בבית המשפט שיהיה לך לתרופות

לילדים שלכם אתה מתנפל עלי משעמום לא חותם"

עד תביעה 2, שוטר מתנדב אנדרי ברק (ברק), ערך מזכר על הארוע (ת/2), בת/2 ציין ברק כי היה יחד עם רס"ר רדק (במזכר ציין את השם "חיים") ראה את הרכב כשהוא מגיע מרח' אלנבי לרח' הציונות ומחזיק ביד שמאל מכשיר טלפון נייד כשהרכב בנסיעה. נשמר קשר עין עם הרכב עד לעצירתו אחרי הכיכר.

לשאלה בחקירה הנגדית היכן עמדה הניידת, מסר כי היא לא עמדה, אך לא זכר את כיוון נסיעת הניידת.

הנאשם העיד כי נסע מכיוון אלנבי. עדי התביעה עמדו במקום בצד שמאל. לטענתו, מהמקום בו עמדו עדי התביעה לא היו יכולים לראותו. במקום הייתה קטטה. בגלל הקטטה היו במקום שש ניידות, והוא מעריך גם שכחמשים שוטרים. עדי התביעה עמדו במקום יחד עם שאר השוטרים. הוא היה בדרכו לעבודה וראה את האחיין שלו עומד במקום. עצר כדי לראות את אחיינו. השוטר ברק ניגש אליו ואמר לו לעזוב את המקום. השיב לשוטר שברצונו לקחת את אחיינו עימו, אך השוטר צרח עליו ש"יסתלק" משם. בינתיים הגיע אחיינו ונכנס לרכב. הטלפון והמפתחות היו מונחים על המושב בו התכוון האחיין להתיישב. הוא הרים המפתחות והטלפון כדי לפנות מקום לאחיינו. בשלב זה פנה אליו השוטר ואמר לו "אני ילמד אותך איך לא לעשות ולהקשיב לי" השוטר לקח את רשיונות הרכב, אמר לו כי דיבר בטלפון, ניגש לשוטרים והתייעץ עם רס"ר רדק. לאחר מכן נגשו אליו שני עדי התביעה ואחד מהם מסר לו כי הוא רושם לו דוח על דיבור בטלפון.

3. דיון

יש אי דיוק בגרסאות עדי התביעה לגבי השאלה אם היו בעצירה או בנסיעה. רס"ר רדק רשם בת/1 "הייתי סטטי בכיכר". השוטר ברק רשם בת/2 "הייתי יחד עם חיים בצד". בעדותו, לשאלת הנאשם, מסר כי הניידת הייתה בנסיעה אך הוא לא זוכר לאיזה כיוון. הנאשם מסר כי השוטרים עמדו במקום. הארוע היה במרץ 2008, ואני סבור כי טעותו של השוטר ברק בדבר השאלה אם היו במצב "עמידה" או "נסיעה" אין לה חשיבות קריטית, מאחר והנאשם מאשר שהשוטרים היו במצב עמידה.

עדי התביעה עשו עלי רושם אמין, החקירה הנגדית לא הצליחה לערער אמינותם. לעניין הסתירה אם היו במצב "עמידה" או "עצירה" כבר התייחסתי.

לחלק מהארוע היה עד, אחיינו של הנאשם, שיכול היה לאשר את גרסת הנאשם כי הגיע למקום, וכן לעניין הקטטה שהייתה במקום, אם הייתה, וכמות השוטרים והניידות שהיו במקום, אם היו. כמו כן יכול היה לאשר את גרסת הנאשם אם הנאשם הזדמן למקום במקרה, או שבא מתוך מטרה לאסוף את אחיינו משם. האחיין יכול היה גם להעיד על הארוע בדבר הרמת המפתחות והטלפון מהמושב שבו רצה להתיישב, ואשר, לגרסת הנאשם, רק באותו שלב, אמר השוטר ברק לנאשם כי ילמד אותו לקח, הליכתו של השוטר ברק לקבוצת השוטרים, כפי שהעיד הנאשם, חזרתו לרכב עם רס"ר רדק, חזרתם של שני השוטרים לניידת, ואמירתם כי ירשמו לו דוח על שימוש בטלפון בזמן נהיגה, ודברי הנאשם לעדי התביעה, ואשר, לגרסת הנאשם, לא נרשמו במדויק, אך הנאשם לא הביא את האחיין כעד מטעמו.

לאור כל האמור לעיל החלטתי להרשיע הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.