מדינת ישראל נ' עביד

החלטה

1.זוהי בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים כנגדו.

2.כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה לפי סעיף 10 (א) לפקודת התעבורה, מספר פעמים ונהיגה ללא תעודת ביטוח.

3.ב"כ המשיב מסכים לקיומן של ראיות לכאורה לנהיגה ללא רשיון במופע אחד, בתאריך 16.01.2010 וטוען להעדר ראיות לכאורה למופעים האחרים הנטענים.

4.טענת המבקשת בדבר מספר מופעים נשענת על דברי המשיב בחקירתו שו' 20 – 21: שם נשאל המשיב: "האם אתה נוהג ברכב כל יום?" והשיב: "לא כל יום, לפעמים".

5.ב"כ המשיב טוען כי החוקר לא הוסיף ושאל מתי היו הפעמים האמורות, והואיל והמשיב הורשע בעבר בעבירות של נהיגה ללא רשיון נהיגה, הרי שמן הסתם יתכן שתשובתו התייחסה לאותם מקרים.

6.אין בידי לקבל פרשנות זו לדברי המשיב בחקירתו. המשיב הינו בעל עבר עשיר בעבירות של נהיגה ללא רשיון נהיגה כאשר העבירה האחרונה של נהיגה ללא רשיון נהיגה בה הורשע בוצעה בתאריך 11.03.1998.

לא ניתן לומר על תשובה: "לא כל יום, לפעמים" הניתנת בתאריך 16.01.2010, כי יתכן והיא מתייחסת לארועים בני כמעט 12 שנים קודם לכן.

7.זוהי בקשה למעצר עד תום ההליכים. בבקשה זו אין ביהמ"ש מכריע בדין בדבר אשמו של הנאשם, אלא השאלה היא שאלת קיומו של פוטנציאל הרשעתי בראיות גולמיות. אני מוצא קיומו של פוטנציאל הרשעתי כאמור לא רק ביחס לעבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה בתאריך 16.01.2010, אלא גם ביחס למספר מופעים נוסף כאמור לעיל. מובן כי כל טענותיו של המשיב שמורות לו להליך העיקרי, אולם לשלב זה נחה דעתי בדבר קיומן של ראיות לכאורה ברף הדרוש לבקשה זו, לכל העבירות כאמור לעיל.

8.היות העבירה עבירת תעבורה אין בה כדי לשלול קיומה של עילת מעצר. על ביהמ"ש לבחון את העבירה, טיבה, מסוכנותה, את המשיב, עברו ומסוכנותו ולבוא לכלל מסקנה בדבר קיומה או העדרה של עילת מעצר על בסיס מכלול זה. יש ועבירת תעבורה תקים עילת מעצר בשל מסוכנות גבוהה מאד ויש ולא תקים, כל מקרה ומשיב לפי נסיבותיהם.

9.העבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה היא עבירה המעידה על זלזול בבסיס של דיני התעבורה. המחוקק קבע שורה ארוכה של כללים להתנהגות בדרך אשר מטרתם צמצום ומניעה של המסוכנות העולה משימוש בכלי רכב. משיב זה מפר את הבסיסית והמהותית בהוראות החוק ונוהג ללא רשיון נהיגה כלל.

10.מי שנוהג ללא רשיון נהיגה מעיד על עצמו כי מסוכנות של ממש נשקפת ממנו. נהיגה ברכב ללא רשיון נהיגה משמעותה העמדה בסכנה של ממש משתמשים תמימים בדרך.

11.בעניינו של משיב זה חמורים הדברים שבעתיים. עיון בעברו התעבורתי מראה כי משיב זה הורשע בעבירה זו 12 פעמים ועיון בעברו הפלילי מראה כי הורשע פעם נוספת. אין צורך להכביר מילים בדבר המסוכנות העולה ממי שבאופן סדרתי מזלזל בחוק ובהחלטות שיפוטיות ושב שוב ושוב לנהוג ללא רשיון נהיגה.

אינני מוצא את העובדה שהעבירה האחרונה עליה הורשע המשיב הינה משנת 1998 כנסיבה השוללת את המסוכנות העולה מן המשיב.

12.אם לא די בכל האמור, ברור מחקירתו של המשיב שאין מדובר בעניין מקרי (אף שגם בכך לא היה להפחית מן המסוכנות). המשיב שהוא נעדר רשיון נהיגה אומר בחקירתו בשו' 15 כי הוא קנה את הרכב. המשיב אם כן קונה רכב כדי לבצע בו המשך עבירותיו הסדרתיות של נהיגה ללא רשיון נהיגה.

13.מכל האמור, אני מוצא קיומן של ראיות לכאורה לכל העבירות המיוחסות למשיב, כמו גם עילת מעצר של מסוכנות של ממש העולה ממנו לבטחון הציבור.

14.אלמלא גילו המבוגר של המשיב שהינו יליד 1950, יתכן והיה מקום לסיים את הדיון בבקשה כבר עתה בהחלטה על מעצר עד תום ההליכים לאור המסוכנות הרבה הנשקפת מהמשיב.

אך בשל גילו של המשיב, אני מוצא לנכון, לפני מתן החלטה סופית בבקשה, להורות על תסקיר מעצר בעניינו. ככל שיהיו למשיב חלופות להציע הן יבחנו על ידי שירות המבחן.

15.מובהר כי אין באמור כדי לייצר ציפיה כלשהי בלב המשיב.

16.נדחה להמשך דיון לאחר קבלת תסקיר מעצר כאמור ליום 03.02.2010 שעה 09:00.