מדינת ישראל נ' עבדו ואח'

החלטה

1.לפניי ערר על החלטת בית משפט השלום ברמלה מיום 21.3.10 בת.מ. 27176-03-10 (כב' השופט ד.שוהם), בגדרה שוחררו המשיבים בתנאים הבאים: "מעצר בית" מלא בפיקוח, חתימה על התחייבות עצמית בסך 10,000 ₪, ערבון במזומן בסך 1,000 ₪ וערבות צד ג' על סך 10,000 ₪.

2. על פי החשד בתאריך 15.3.10 החזיקו המשיבים בביתם אקדח (חשוד כגנוב), אשר נתפס בתוך שקית, שבה היו גם מחסנית וכדורים.

3.בתאריך 15.3.10 נעצרו המשיבים, מעצרם הוארך ביום 16.3.10 עד יום 18.3.10, וביום 18.3.10 הוארך מעצרם עד יום 21.3.10 (בהסכמה). ביום 21.3.10 נתבקשה הארכה נוספת למשך 4 ימים, לצורך קבלת תשובה מהמעבדה הביולוגית, בקשר לבדיקת DNA (של חומר שנמצא על גבי האקדח). כאמור, הורה בית משפט קמא על שחרורם של המשיבים בתנאים האמורים, וזוהי ההחלטה נושא הערר שבפניי.

4. בית משפט קמא קבע כי המשיבים עצורים מספר ימים, וניתנה למשטרת ישראל ההזדמנות לבצע את החקירה בהיותם נתונים במעצר, וכי הפעולות שנותרו לביצוע, שהן מועטות, אינן ניתנות לשיבוש, מה עוד, שניתן היה גם ביום מתן ההחלטה לבצען. כמו כן, נתן בית משפט קמא דעתו לכך שאין למי מהמשיבים עבר פלילי, וקבע כי ניתן להפחית את מסוכנותם על ידי שחרורם בתנאים מגבילים ("מעצר בית").

5.ב"כ העוררת טוען כי בית משפט קמא טעה בכך שהניח שפעולות החקירה כבר נסתיימו, חרף הדו"ח הסודי שהוגש בפניו, בו פורטו בהרחבה פעולות החקירה שהתבקשו על ידי הפרקליטות. בנוסף, טעה בית משפט קמא בכך שלא התייחס למסוכנות הנשקפת לביטחון הציבור מפני המשיבים, ובקביעתו כי ניתן לאיין את המסוכנות בחלופה של "מעצר בית" (בטרם קבלת תסקיר מעצר שיבחן את החלופה).

6. ב"כ המשיבים מבקש לסמוך על החלטתו של בית משפט קמא, אשר קצב ימי מעצר לצורך חקירה, חלקם בהסכמה, ובסופו של דבר, לאחר מספר ימי מעצר לא מועט, כשהחקירה לא הסתיימה, ואין למי מהמשיבים עבר פלילי, בדין הורה בית משפט קמא על שחרורם.

7. לאחר שעיינתי בתיק החקירה ושקלתי טיעוני ב"כ הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי הערר בדין יסודו.

אמנם נכון הדבר כי המשיבים עצורים מיום 15.3.10 וכי אין למי מהם עבר פלילי. יחד עם זאת, מקריאת חומר הראיות עולה תמונה של מסוכנות הנשקפת מפני המשיבים לציבור, באשר על פי החשד השליכו אקדח, שלו היו צמודים מחסנית וכדורים, מה שמצביע על כך כי לכאורה היה הנשק זמין לעשות שימוש בו. זאת ועוד, אף גרסתם, שאין בה משום נטילת אחריות להשלכת האקדח מתוך הבית (שעה שהשניים היו במקום לבדם), אף היא מעוררת דאגה והיא גורם המגביר את מסוכנותם.

סבורני אפוא כי משנותרו פעולות חקירה לבצע, אם כי לא רבות, יש מקום לקצוב ימי מעצר בהתאם, ולהשלים את החקירה בעוד המשיבים שוהים במעצר.

אשר על כן, הערר מתקבל. החלטת בית משפט קמא מתבטלת, והמשיבים יישארו במעצר עד יום 24.3.10, שעה 10:00.

ניתנה והודעה היום ז' ניסן תש"ע, 22/03/2010 במעמד הנוכחים.

ליאורה ברודי, שופטת

הוקלד על ידי: רחלי עוז התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: