מדינת ישראל נ' עבדאללה

החלטה

1.בפניי בקשת המאשימה "לחילוט רכב בהתאם לסעיפים 32 ו- 39" לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט 1969 (להלן: "הפקודה").

על פי הנטען בבקשה, היא מוגשת בהמשך לעתירה במעמד הגשת כתב האישום נגד הנאשם ולאחר שהורשע בדין.

2.עסקינן בכתב אישום שעניינו עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון תקף ונהיגה ללא ביטוח, אותן ביצע הנאשם ביום 23/09/13 בעת שנהג ברכב הנ"ל.

3.בדיון שהתקיים בפניי, שמעתי את נציג המאשימה, את ב"כ הנאשם ואת אחותו של הנאשם, הגב' וולא עבדאללה (להלן: "וולא") שהרכב רשום על שמה. בנוסף, ניתנה לב"כ הנאשם האפשרות להגיש השלמת טיעונים הן לעניין התיק הנוסף אליו התייחסה המאשימה ושבו ביצע הנאשם עבירות דומות באותו רכב והן לעניין השימוש שעשה הנאשם ברכב (הסעת שוהים בלתי חוקיים).

חרף הזמן שחלף, לא הוגשה כל התייחסות מצדו של הנאשם.

4.סעיף 39 (א) לפקודה קובע, כדלקמן:

"(א). על אף האמור בכל דין, רשאי בית המשפט, בנוסף על כל עונש שיטיל, לצוות על חילוט החפץ שנתפס לפי סעיף 32, או שהגיע לידי המשטרה כאמור בסעיף 33, אם האדם שהורשע במעשה העבירה שנעשה בחפץ או לגביו הוא בעל החפץ; דין צו זה כדין עונש שהוטל על הנאשם".

אין חולק כי העבירות נשוא תיק זה בוצעו ברכב נשוא בקשת החילוט.

5.לעניין הבעלות הובהר, כי אף שהרכב הינו בבעלות וולא, אין היא עושה שימוש ברכב וכי בסמוך לרכישתו, מזה כשנתיים, הוא נמצא ברשות אביה שאמור היה למכור אותו. הנ"ל טענה, כי רכשה את הרכב מכספה וכי הוא נלקח על ידי אחיה (הנאשם) שלא ברשותה.

יאמר מיד, כי נוכח התרשמותי שוכנעתי שהזיקה בין וולא לבין הרכב היא זיקה קלושה וכי למעשה, הזיקה היותר קרובה לרכב היא לנאשם ולאביו.

6.קביעה זו מקבלת חיזוק מהעובדה, כי בתיק תעבורה נצרת 7088-09-12, שעניינו עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, נהיגה ללא ביטוח תקף והסעת נוסעים ביתר (16 נוסעים במקום 13 נוסעים), הורשע הנאשם בביצוע העבירות כשהוא נוהג ברכב נשוא הבקשה דנן.

אם כך, עסקינן בשני מקרים, ובפרק זמן לא קצר, בהם הרכב היה ברשות הנאשם ובחזקתו, ובכך יש להעיד על כי הנאשם נוהג ברכב מנהג בעלים.

7.הלכה היא (ראה ע"פ 6687/93 ג'ומעה מוסא ואח' נ' מדינת ישראל, נב(5), 205), כי "בהכרעה הנוגעת לחילוט של כלי רכב" מתייחס בית המשפט לבעלות "הממשית", גם אם לא מדובר בבעלות מכח רישום במשרד הרישוי. בענייננו, מצאתי לקבוע כי הבעלות הממשית היא של הנאשם ועל כן מתקיים הבסיס להפעלת סמכות החילוט אשר קבועה בסעיף 39לפקודה.

8.ראוי כאן לציין, כי אין זו הפעם הראשונה שבה מורשע הנאשם בעבירות רישוי, שכן בעברו קיימות לכל הפחות 3 הרשעות בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף והרשעות נוספות בעבירה של נהיגה ללא רישיון רכב תקף.

הנאשם, שהוציא רישיון בשנת 2005, הספיק לצבור לחובתו 25 הרשעות קודמות (כולל התיק הנוכחי), מבלי שדבר הרתיע אותו מלשוב לסורו. בנסיבות אלה, חילוט הרכב הינו צעד הכרחי ומתבקש.

9. השורה התחתונה היא, שבאיזון כל השיקולים הרלוונטיים בסוגיה דנן, ידה של המאשימה על העליונה ועל כן יש להיעתר לבקשה ולהורות על חילוט הרכב כמבוקש.

10.הנאשם ו/או וולא, יעבירו את הרכב לידי המשטרה בתוך 20 יום מהיום וזאת כל עוד לא ניתנה החלטה אחרת בעניין זה.

11.המזכירות תעביר עותק החלטה זו לצדדים ולבאי כוחם בדואר רשום, כמקובל. תיק המאשימה הוחזר לידי בא כוחה, עו"ד תייסיר סלאמה.

ניתנה היום, ו' שבט תשע"ד, 07 ינואר 2014, בהעדר הצדדים ובהסכמתם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: