מדינת ישראל נ' עבדאללה(עציר) ואח'

החלטה

בפני בקשה לעצור את המשיבים לתקופה בת חמישה ימים מכח הוראת סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) התשנ"ו – 1996 [להלן:"החוק"].

המשיבים נעצרו ביום 25/04/11 בשעה 04:55 בהתאם לסעיף 27 לחוק והובא להארכת מעצרו על פי הוראות סעיף 29 לחוק זה.

הבקשה מייחסת למשיבים חשד לעבירות של תקיפה וחבלה ממשית ע"י שניים, תוך כדי הפרת הוראה חוקית של מעצר הבית בו הם נתונים במסגרת תיק אחר.

עיינתי בתיק החקירה ומצאתי שקיים חשד סביר שהמשיבים עברו את העבירות המיוחסות להם.

אומנם, שטרם נגבתה הודעה מהמתלונן עצמו, אותו בחור שהותקף ע"י המשיבים, וצודקים הסנגורים שכלל לא בטוח שהוא נחבל. יחד עם זאת, יש יותר מעדות אחת לכך שהמשיבים תקפו את אותו אדם ואף המשיבים בעצמם מודים שתקפו אותו, כפי שהם מודים שהפרו את מעצר הבית.

אין כאן שום סיטואציה של צחוק או משחק, המשיבים הפרו מעצר בית ויצאו לשתות לשוכרה במועדון ולבסוף תקפו את מי שסירב לתת להם את מפתחות רכבו. אירועים שכאלה מתחילים ברגע של תמימות, אך מסתיימים, כך למדנו, גם באופן טרגי לעיתים.

מי שהפר את מעצר הבית אינו זכאי לאמון בית המשפט.

ישנם פעולות חקירה לבצע, המשיבים דרושים לחקירה ומסוכנים לציבור ונוכח הפעולות שיש לבצע, יש חשש גם שישבשו את החקירה.

אני סבור בנסיבות שיש לאפשר למבקשת לחקור באופן מעמיק, וצמצום ימי המעצר יהיה בו דווקא, בסופו של יום, להאריך את תקופת המעצר הכוללת, שכן המשיבים יבלו בבית המשפט במקום לבלות בחקירה.

בנסיבות אלה, אני מאריך את מעצרם של המשיבים עד ליום 28.04.11 בשעה 14:00.

זכות הערר כחוק.

ניתנה והודעה היום כ"ב ניסן תשע"א, 26/04/2011 במעמד הנוכחים.

איתי ברסלר-גונן, שופט

הוקלד: אירנה א. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: