מדינת ישראל נ' עבד אל חמיד

גזר דין

1.הנאשם בן כ- 36 שנים, נשוי ואב ל- 7 ילדים בגילאים 8 – 16 (שניים מהם ילדי אחיו המנוח, שאת אלמנתו נשא לאישה), הורשע בביצוע עבירות לפי סעיפים 186 (א) ו- 275 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"), עבירה לפי סעיף 7 (א) + (ג) סייפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג – 1973 (להלן: "פקודת הסמים"), עבירה לפי סעיף 10 (א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: "פקודת התעבורה") ועבירה לפי סעיף 2 (א) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל – 1970, זאת לאחר שהודה כי בתאריך 18/6/09, בסמוך לשעה 23.00, הוא נהג ברכב מסוג טויוטה כשאין בידו רשיון נהיגה ותעודת ביטוח בתוקף וכאשר שוטרים סימנו לו לעצור, הוא ברח עם הרכב ובהמשך, לאחר שעצר את הרכב בשדה, דרומית לכפר מנדא, הוא ברח מהרכב בריצה וכשהשוטרים השיגוהו החל להתפרע ולדחוף את השוטרים ולאחר שעלה בידי השוטרים לעוצרו, נמצא כי הוא מחזיק סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 2.61 גרם וכן סכין מתקבעת שאורך להבה כ- 9 ס"מ.

2.לאחר שהורשע ובטרם הטיעונים לעונש הופנה הנאשם לשירות המבחן, לצורך קבלת תסקיר בעניינו.

ההפנייה לקבלת תסקיר נעשתה לבקשת הסניגור ובהסכמת ב"כ המאשימה, שטרחה לציין כי המלצות התסקיר לא תחייבנה את המאשימה.

בעקבות הפנייתו של הנאשם לשירות המבחן ניתן ביום 24/11/10 תסקיר בעניינו. התסקיר מבוסס על שתי שיחות שניהלה קצינת המבחן עם הנאשם ועל דיווח שהתקבל ממעסיקו. בתסקיר מפרטת קצינת המבחן את נסיבות חייו של הנאשם ואת הרקע להתמכרותו לסמים ולהסתבכותו בפלילים. היא מביעה את התרשמותה כי הנאשם "הפנים והטמיע את השפה, הקודים והנורמות העברייניות כבר מגיל צעיר למדי" וכי ההצהרות שהוא משמיע כיום בכל הנוגע לשינוי אורחות חייו (בשיחותיו עם קצינת המבחן חזר הנאשם והדגיש כי בכוונתו לשנות את אורחות חייו ולשקם את עצמו, משום שהגיע כבר לגיל בו עליו לקחת את עצמו בידיים ולהתחיל דף חדש בחייו), "הינן הצהרתיות בלבד, ללא כל חיבור פנימי לצורך ולנזקקות לשינוי אמיתי". מהתסקיר עולה כי להערכת קצינת המבחן קיים "סיכוי גבוה להישנות התנהגות דומה בעתיד".

אין בתסקיר המלצה טיפולית, זאת משום שלהערכת קצינת המבחן קיים "סיכוי נמוך להפקת תועלת מקשר טיפולי", מהטעמים שפורטו בתסקיר.

גם אין בתסקיר המלצה עונשית, זאת משום שקצינת המבחן מביעה ספק ב"יכולתה של ענישה מרתיעה להוות גבול שימנע מאנדראוס (הוא הנאשם – מ.א) מעורבות נוספת בפלילים", בשל העובדה שהעונשים שהוטלו עליו בעבר, לרבות עונשי מאסר בפועל, "לא היו עבורו גבול מרתיע מספיק" ולא מנעו את עמידתו החוזרת ונשנית של הנאשם בפני בתי המשפט.

3.בישיבת יום 20/12/10 טענו הצדדים לעונש.

ב"כ המאשימה עתרה להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל ומאסר על תנאי. זאת לאור חומרת העבירות בהן הורשע בפניי, עברו והאמור בתסקיר.

הסניגור לא התנגד להטלת עונש מאסר בפועל על הנאשם – נראה שגם הוא הבין כי בנסיבות המקרה אין מנוס מהטלת מאסר בפועל של הנאשם – אולם ביקש כי המאסר שיוטל ירוצה בעבודות שירות. זאת לאור הודאת הנאשם בהזדמנות הראשונה, היותו של הנאשם מפרנס יחיד למשפחתו, העובדה שבדיקת השתן שבוצעה לו בשירות המבחן נמצאה נקייה מסמים, סוג וטיב הסכין (חלק מחגורה) והעובדה שהנאשם הורשע ונדון ב- 25/1/10 בגין עבירת סמים והוטל עליו מאסר לתקופה של 5 חודשים והנאשם יכול היה לצרף גם את התיק הנוכחי לאותו תיק.

4.לאחר ששקלתי בעניין תוך שנתתי את דעתי למהות העבירות, חומרתן ונסיבות ביצוען ולאחר שאיזנתי בין השיקולים לחומרה ולקולא הקיימים במקרה זה, כעולה מטיעוני הצדדים ומהאמור בתסקיר, ולאור מדיניות הענישה הנהוגה בעבירה לפי סעיף 186 (א) לחוק העונשין, הגעתי למסקנה שאין מנוס מהטלת עונש מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח על הנאשם, זאת כדי להרחיקו מהציבור לתקופת מה, בשל מסוכנותו לציבור, זאת בנוסף למאסר על תנאי ולפסילת הנאשם מלהחזיק ו/או לקבל רשיון נהיגה.

אמנם ב"כ המאשימה לא עתרה להטיל פסילה, אולם לאור העובדה שהנאשם הורשע כבר בעבר בביצוע עבירה לפי סעיף 7 (א) + (ג) סייפא לפקודת הסמים ולאור הוראות סעיף 37 א. לפקודת הסמים קיימת במקרה זה חובת פסילה. מה גם שגם העבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה מצדיקה פסילה.

5.סיכומו של דבר, מוטל על הנאשם עונש כדלקמן:

מאסר לתקופה של 5 חודשים, לריצוי מאחורי סורג ובריח.

מאסר על תנאי לתקופה של 8 חודשים למשך 3 שנים מהיום והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זו עבירה לפי סעיפים 186 ו/או 273 לחוק העונשין ו/או עבירה לפי סעיפים 10 ו/או 67 לפקודת התעבורה ו/או כל עבירה מסוג פשע לפי פקודת הסמים ויורשע עליה.

מאסר על תנאי לתקופה של 2 חודשים למשך 3 שנים מהיום והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופה זו כל עבירה מסוג עוון לפי פקודת הסמים ויורשע עליה.

אני פוסל את הנאשם מלקבל ו/או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 24 חודש. תוקף הפסילה מיום שחרורו מהמאסר שהוטל עליו בתיק זה, אלא אם כן תלוי ועומד נגדו עונש פסילה קודם, שאז תהיה הפסילה במצטבר.

הוסבר לנאשם כי עליו להפקיד את רשיונו במזכירות ביהמ"ש מייד עם שחרורו מהמאסר.

אני מורה על השמדת המוצגים.

הודע כי לצדדים זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.