מדינת ישראל נ' עבד אל חי(עציר)

גזר דין

1.הנאשם הורשע על פי הודאתו, ולאחר שמיעת עדותו – ובמסגרת הסדר טיעון חלקי בכתב אישום מתוקן בעבירות של פציעה כשהעבריין מזויין לפי סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"); החזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה לפי סעיף 186(א) לחוק, לפי המפורט בכתב האישום המתוקן כנ"ל.

2.על פי הסדר הטיעון - הנאשם הודה בכתב האישום המתוקן והורשע בגינו.

לעניין העונש- טענו הצדדים באופן חופשי.

3.בדיון מיום 8.9.13 העידה אמו של הנאשם כעדת אופי- ביקשה מבית המשפט לעזור למשפחתה ולשחרר את הנאשם מהכלא, הואיל והוא היחיד שנוהג ברכב ועוזר לה ולבעלה, לוקח אותם לבדיקות ולבתי חולים. בעלה סובל מבעיה נפשית ומצבו הבריאותי רעוע, ואף עבר שבץ והתקף לב. היא עברה ניתוח בגב וברגליים ובקושי מסוגלת ללכת.

יש לה 8 ילדים, כולם נשואים ובעלי משפחות וגרים רחוק, הנאשם הוא הילד היחיד שגר איתם.

4.בטיעוניו לעונש טען ב"כ המאשימה כי כנגד הנאשם מע"ת בר הפעלה בן 3 חודשים מת"פ 2059/09 (שלום כ"ס).

הערכים בהם פגע הנאשם בתיק זה עניינם שלמות הגוף והביטחון האישי, כאשר נסיבות הפגיעה הן חמורות- מדובר בפציעה של שניים, פציעה חמורה של אחד האחים (ת/3-ת/6, ת/14-ת/15), אשר נגרמו בשל ויכוח בין שכנים.

מרישומו הפלילי עולה כי החזקת סכין הינה עניין שגרתי אצל הנאשם, והוא הורשע פעמיים בעבירה זו בשתי הזדמנויות שונות.

מחומר הראיות עולה אופיו העצבני של הנאשם- בהודעתה של אמו בת/7, הודעת השכן בת/11, ובשיחה טלפונית לחוקר מוסר זאת אחיו בת/8.

בנסיבות אלה, לא מדובר בנשק קר שמצא הנאשם על הרצפה תוך כדי מאבק, אלא ניגש לביתו, הצטייד בסכין וחזר לזירה באופן מתוכנן המחמיר עמו.

מדיניות הענישה הנוהגת בעבירת פציעה בנסיבות מחמירות הינה מחמירה.

בע"פ 45636-06-13 (מחוזי מרכז) מדובר בנסיבות פחות חמורות מהמקרה שלנו, בהן שבר נאשם בקבוק על ראשו של אחר, תוך כדי ריב, גרם לו לחתך עמוק בפנים ובזרוע, והושתה עליו שנת מאסר כי הנאשם היה ללא עבר פלילי, ובימ"ש קובע טווח בין 9 חודשי מאסר לשנתיים מאסר (לאחר שערכאה דיונית קבעה טווח בין 6 חודשי עבודות שירות לשנת מאסר).

מכיוון שערכאת ערעור אינה ממצה את הדין עם הנאשם - הוחמר עונשו רק לשנת מאסר, לאחר שהערכאה הדיונית השיתה עליו 6 חודשי עבודות שירות, אחרת- היה עונשו חמור יותר.

זה המתחם אותו יש להחיל במקרה זה.

בענייננו מדובר בנאשם בעל הרשעות קודמות רבות ומגוונות, לרבות בהחזקת סכין, הוא ריצה מאסר בפועל של שנה, ותלוי נגדו מע"ת בן 3 חודשים- שלא הרתיעו גם הפעם.

לאור האמור, יש להשית עליו ענישה ברף העליון של המתחם ההולם, ובמצטבר להפעיל את המע"ת, כל זאת לצד פיצוי משמעותי למתלוננים.

מאידך, טען ב"כ הנאשם לעונש כי הנאשם לא ניהל הליך סרק אלא טען להגנה עצמית וחש מאוים. בנסיבות אלה, שלושת האחים יוזמים את הצעקות והקללות, יוצאים מחצר ביתם, וניגשו לנאשם למרות שראו אותו אוחז בסכין.

לא מדובר בסיטואציה בה הנאשם ניגש להביא סכין והולך ודוקר, אלא הוא חש מאוים משלושה אנשים בריונים וגדולים ממנו, והצטייד בסכין מטבח כשהוא נמצא במרפסת ביתו.

מעדותו של מוחמד מנסור עולה כי היו מכות בין הצדדים (ת/11). כמו כן הנאשם כבר בגרסתו הראשונית (ת/4) טען כי הוא הקורבן, ומדו"ח הפעולה עולה כי הנאשם נמצא חבול בראשו עם סימנים על גופו ודם (ת/17).