מדינת ישראל נ' עבאס

החלטה

1.בהחלטתי מיום 15.8.10 הוריתי על שחרורו של המבקש בתנאים הכוללים, בין היתר, שהייה במעצר בית מלא בביתו של ואליד חג'אזי בטמרה. החלטה זו ניתנה לאחר קבלת שני תסקירי מעצר של שירות המבחן, בראשון פסל שירות המבחן חלופת המעצר שהוצעה בחיפה, ובשני המליץ לאמץ את החלופה שהוצעה בביתו של במפקח בטמרה.

2.ביום 5.9.10, במסגרת דיון בתיק העיקרי, הודה המבקש באשמות המיוחסות לו והורשע בדין. הוא נשלח לקבלת תסקיר שירות המבחן והמשך הדיון נקבע ליום 21.11.10. באותו מועד התייצב מר חג'אזי בפני כב' השופט ליפשיץ, הדן בתיק העיקרי, וטען כי אינו יכול להמשיך לפקח על המבקש וביקש לשחררו ממלאכת הפיקוח. השופט ליפשיץ החליט לשחרר את מר חג'אזי מתפקידו כמפקח החל מיום למחרת בשעה 14:00.

3.ביום 6.9.10 התקיים דיון בפני כב' השופט פלאח, אשר ביטל את החלטת השופט ליפשיץ לשחרר את מר חג'אזי מן הפיקוח על המבקש, וקבע כי ככל שלמבקש בקשה לעיון חוזר, עליו להגישה כדין.

4.למחרת הגיש המבקש בקשה לעיון חוזר, בה ביקש לשנות את מקום מעצר הבית לבית אמו בחיפה, להוסיף שתי מפקחות נוספות, ולהגביל את מעצר הבית לשעות הלילה על מנת שהמבקש יוכל לעבוד בשעות היום.

5.לעניין פנייתו של מר חג'אזי להשתחרר ממלאכת הפיקוח, אציין כי אין לי אלא להביע תמיהה על פניה זו. מר חג'אזי התייצב בפניי עובר לשחרורו של המבקש מן המעצר, ביום 15.8.10, הוסבר לו כי מלאכת הפיקוח עשויה לארוך זמן רב והוא הביע הסכמתו לכך (ראה: עמ' 11 ש' 18-23 לפרוטוקול). בחלוף 3 שבועות בלבד ביקש להשתחרר מן הפיקוח, מבלי שהצביע על כל נסיבות חדשות שהשתנו מאז מתן ההחלטה. לפיכך, אינני מתירה שחרורו של מר חג'אזי מן הפיקוח על המבקש.

6.באשר לבקשה לעיון חוזר, טוען הסנגור כי הודאת הנאשם באשמות נגדו, דהיינו לקיחת אחריות והבעת חרטה; כמו גם הגעת המתלוננת למקום מעצר הבית בו שוהה המבקש, מהוות נסיבות חדשות בגינן יש מקום לקיים עיון חוזר ולשנות את תנאי השחרור. מנגד טוען ב"כ המשיבה, כי חלף חודש ימים בלבד מאז מתן החלטת השחרור וכי לא נשתנו הנסיבות, ועל כן אין מקום לקבל את הבקשה.

7.באשר לבקשה לשינוי מקום מעצר הבית, איני מוצאת כי יש מקום להיעתר לה. כאמור, מקום מעצר הבית נקבע לאחר שנבחנו חלופות על ידי שירות המבחן, וחלופת המעצר בטמרה היא שנמצאה מתאימה וראויה. הודאת המבקש באשמות אינה מצדיקה שינוי מקום מעצר הבית. כמו כן, אף אם אצא מהנחה כי אכן ביקרה המתלוננת את המבקש במקום מעצר הבית בטמרה, הרי שגם נסיבה זו אינה מצדיקה שינוי מקום מעצר הבית. בית המשפט אינו יכול להגביל את המתלוננת בתנועותיה, אולם מחובתו, לאחר שמצא כי מתקיימת עילת מעצר של מסוכנות, לדאוג שחלופת המעצר תאיין, עד כמה שהדבר ניתן, את המסוכנות הנשקפת מן המבקש. כאמור, מקום מעצר הבית נקבע לאחר קבלת חוות דעת של שירות המבחן שהינו הגורם המקצועי המתאים לבחינתן של חלופות המעצר שהוצעו ולבחינת ההיבטים השונים הכרוכים בהן.

8.לעניין הבקשה להוסיף מפקחות – הרי שאם המבקש הינה נכה ורתוקה לכסא גלגלים. האם הגיעה לדיונים קודמים בבית המשפט, והתרשמתי כי אינה מתאימה למלאכת הפיקוח. המפקחת המוצעת הנוספת, גב' זריפה אלדאלו, לא התייצבה לדיון היום, ומשכך נמנעה האפשרות לחוקרה ולבדוק את התאמתה לפיקוח. על כן, גם בקשה זו נדחית.

9.בנוסף, מבקש המבקש להגביל את שעות מעצר הבית לשעות הלילה, על מנת שיתאפשר לו לצאת לעבוד בשעות היום. איני סבורה כי יש מקום להגביל את מעצר הבית לשעות הלילה, ולאפשר למבקש להלך חופשי בשעות היום. לא הוצעה על ידי המבקש חלופה של מקום עבודה הכוללת פיקוח צמוד של מפקח במהלך העבודה. לפיכך, אין בידי להיעתר גם לבקשה זו. מובן כי ככל שביכולתו של המבקש להציע חלופה הכוללת יציאה לעבודה ופיקוח צמוד במהלכה, רשאי הוא להגיש בקשה נוספת לעיון חוזר, אשר תישקל.

10.לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית. תנאי המעצר יוותרו, איפוא, על כנם.

11.זכות ערר כחוק.

ניתנה והודעה היום ו' תשרי תשע"א, 14/09/2010 במעמד הנוכחים.

מעין צור, שופטת התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: