מדינת ישראל נ' עבאדה סלים

הכרעת דין

הנאשם הואשם כי לא ציית לאות התקדם שנתן לו שוטר במדים, עבירה בניגוד לתקנה 23(א)(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961,

נסיבות המקרה על פי המצוין בדו"ח היו כדלקמן: ביום 2.2.12, שעה 12:03 במהלך סיור שגרתי הבחינה השוטרת, רס"ר ליאת גליזר (להלן- השוטרת) במשאית מסוג וולוו מסחרי מ.ר.6278163 (להלן- המשאית) העומדת בחניה כפולה ברחוב הרצל מול מספר 112 בתל אביב, בצמוד לרכב שחנה בצמוד למדרכה מסוג פיג'ו מ.ר. 3599050. המשאית חסמה את תנועת כלי הרכב שנסעו בצומת דרך שלמה- הרצל. בשעה 11:40 נדרש הנאשם להזיז את משאית אך אמר כי יעשה כן בחלוף 2 דקות. כעבור 5 דקות התבקש שוב, אך הנאשם טען כי עליו להעמיס את כל הבקבוקים, כשבאזור היו עדיין 10 שקיות גדולות של בקבוקים. לבקשה נוספת של השוטרת השיב הנאשם כי לא יזיז את הרכב, ושתדביק את הדו"ח על השמשה. הנאשם הוסיף כי המשאית תמשיך ותעמוד במקום עד הלילה. בשעה 11:51 הזעיקה השוטרת סיוע. הגיע השוטר כפיר, והנאשם סרב להציג בפניו תעודה מזהה. לבסוף, בשעה 12:00 הציג הנאשם רישיונות והזיז את המשאית.

תגובת הנאשם משיוחסה לו העבירה: "אני לא מביא תעודות, אני מכיר את החוק. אני משאיר את המשאית פה עד הערב, תרשמי את המספר של הרכב ותרשמי דוח לרכב. אני לא נותן לך כלום".

הנאשם כפר במיוחס לו והתנהל דיון הוכחות.

מטעם התביעה העידה השוטרת סמ"ר ליאת גליזר (ע.ת.1) ובמסגרת עדותה הוגש הדו"ח (ת/1).

מטעם ההגנה העיד הנאשם.

לאחר ששמעתי את הצדדים ובחנתי את נסיבות המקרה, באתי לכלל מסקנה כי התביעה עמדה בנטל המוטל עליה להוכחת האשמה, זאת לאחר שהזהרתי עצמי כי גרסת התביעה מבוססת על עדות יחידה.

במועד ההקראה טען הנאשם כי המשאית עמדה במקום לצורך פריקה וטעינה המותרת על פי תמרור המוצב במקום. השוטרת העידה כי הדו"ח ניתן בשל העובדה, שהמשאית עמדה בחנייה כפולה, שלא ליד המדרכה, וחסמה את התנועה בצומת, כך שהתמרור המתיר חנייה לצורך טעינה ופריקה אינו רלוונטי.

בעדותו הודה הנאשם כי המשאית חנתה לצורך העמסת בקבוקים, כשלטענתו הוא התכוון "לשים רברס ולעמוד איפה שמותר." בדבריו אלה יש משום ראשית הודאה כי החנה את המשאית בחנייה כפולה.

השוטרת טענה כי טיפלה באירוע לבדה, אך כשעמד הנאשם בסירובו, הזעיקה סיוע.

העובדה שלבסוף נאלצה השוטרת להזעיק סיוע, מלמדת כי הנאשם לא מיהר לציית להוראותיה. ואכן, הנאשם הודה כי בתחילה ביקש ארכה של שתי דקות בטרם ייסע מהמקום. לטענתו, גם לאחר שחלפה הארכה בת שתי דקות, נותרו עדיין שתי שקיות להעמסה. עדותו זו מחזקת את גרסת השוטרת.

בנוסף, הנאשם טען כי ביקש שהדו"ח יירשם על הרכב ולא על שמו. עדותו זו מתיישבת עם טענת השוטרת כי הנאשם מסר לה להדביק את הדו"ח על השמשה.

הנאשם טען כי אחיו נטל חלק פעיל באירוע, אך הנאשם בחר שלא לזמנו לעדות. "הלכה פסוקה היא, שהימנעות מהזמנה לעדות של עד הגנה, אשר לפי תכתיב השכל הישר עשוי היה לתרום לגילוי האמת, יוצרת הנחה, שדבריו היו פועלים לחיזוק הגירסה המפלילה, בה דוגלת התביעה." (ראה ע"פ 437/82 סלומון אבו נ' מדינת ישראל).

בסופו של יום האמנתי לגרסתה העובדתית המפורטת של השוטרת, אשר מצאתי לה חיזוק בעדותו של הנאשם. אין ספק כי הוראת השוטרת נועדה להסדיר את התנועה באזור.

אשר על כן, אני מרשיעה את הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

ניתנה היום, י' ניסן תשע"ג , 21 מרץ 2013, במעמד הצדדים התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: