מדינת ישראל נ' עאמר(עציר) ואח'

גזר דין

הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בכתב אישום מתוקן.

מעצרם וחקירתם של השניים נערכו בעקבות הפעלתו של סוכן סמוי של משטרת ישראל.

נאשם 1 הורשע על פי הודאתו בעבירה לשל סחר בסם מסוכן לפי סעיפים 13 ו – 19 א' לפקודת הסמים המסוכנים וסעיף 29 לחוק העונשין.

תמצית העובדות היא כי ביום 25/2/10 בביתו של הסוכן בפתח תקוה פגש הסוכן את הנאשם ושאל אותו האם יוכל לארגן לו מישהו מכפר קאסם אשר ימכור לו סמים. הנאשם הבטיח לבדוק עבור הסוכן ובאותו מעמד הסביר לו כי יש להיזהר מסוכנים סמויים והכן כיצד יש להיזהר מהם. עוד שוחח עם הסוכן הכיצד ניתן להרוויח כסף רב מסחר בסמים.

בתאריך 27/2/10 התקשר הנאשם אל הסוכן ואמר לו כי הנושא של הסמים עליו שוחחו סודר והשניים קבעו להיפגש.

בתאריך 28/2/10 נפגשו השניים בביתו של הסוכן ושם סיפר לו הנאשם כי קרוב משפחתו מוכן למכור לו סמים וכן את הקוד הסודי בו על הסוכן לנקוט לצורך כך. כן הסביר הנאשם לסוכן באשר למחירים ואיכויות הסם וכי אם יהיה לקוח טוב וירכוש פלטת חשיש אחת לפחות בשבוע, יזכה להנחה מאותו קרוב משפחה.

בתאריך 1/3/10 קבעו השניים להיפגש בביתו של הנאשם בכפר קאסם. השניים נפגשו בפתח תקוה ונסעו ברכבו של הסוכן לכפר קאסם.

הסוכן והנאשם המתינו מחוץ לבית הנאשם, עד אשר למקום הגיע אחר, שזהותו אינה ידועה למאשימה. הנאשם יצא מן הרכב ושוחח עם האחר ואז הזמין גם את הסוכן לשוחח עימו. אותו אחר התקשר אל מאן דהוא הטלפון והמתין לאישורו לביצוע העיסקה.

לאחר מתן האישור, העביר האחר לנאשם פלטה של סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 97.81 גר' ואותה העביר הנאשם לסוכן. בתמורה שילם הסוכן לאחר סכום של 1200 ₪.

כן הודה הנאשם 1 בפרט אישום נוסף המיוחס אף לנאשם 2, אשר גם הוא הודה בו.

השניים הורשעו בעבירה של תיווך בצוותא, לפי סעיף 14 לפקודת הסמים המסוכנים וסעיף 29 לחוק העונשין.

תמצית העובדות אשר היוו בסיס לפרט אישום זה היא כי בתאריך 7/3/10 פגש הסוכן את נאשם 1 בכפר קאסם ובשיחה אודות עיסקת סמים הבהיר נאשם 1 לסוכן כי פלטת חשיש תעלה 1200 ₪.

אותו ערב, בכפר קאסם, הנחה נאשם 1 את הסוכן להגיע לביתו ושם פגש בנאשם 1 ובקרוב משפחתו – הנאשם 2. לאחר מכן הגיע למקום רכב ובו אחר שזהותו אינה ידועה למאשימה.

נאשם 2 ניגש אל האחר וקיבל ממנו פלטת חשיש.

נאשם 2 מסר את פלטת החשיש במשקל 101.03 גר' לידי הסוכן ובתמורה שילם הסוכן לאחר סך של 1200 ₪.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון מסויים לענין העונש ולפיו תגביל עצמה התביעה בעתירתה לעונש כפי שיפורט להלן.

התביעה ציינה לעניינו של נאשם 1 כי לקולא יש להתחשב בו כי הודה באשר יוחס לו וחסך זמן שיפוטי יקר. עם זאת מדובר במי שעבר שתי עבירות, שאין צורך להכביר מילים על חומרתן ועל מכתן הקשה בחברה.

התביעה הציגה את הרישום הפלילי בעניינו של הנאשם וכן הפנתה לאמור בתסקיר שירות המבחן, באשר לכך שהנאשם מצמצם את אחריותו למעשים ומתקשה לראות את החומרה שבמעשיו.

התביעה הציגה פסיקה של בית המשפט העליון וביקשה כי על הנאשם יוטלו עשרים חודשי מאסר לריצוי בפועל, עונש מותנה, קנס, ופסילת רישיון נהיגה בפועל.