מדינת ישראל נ' עאמודי

החלטה

כללי

1)בחיפוש שנערך במתפרה בבעלות הנאשם, נתפסו ביום 27.02.2011 שבעה עשר זוגות מכנסי ג'ינס הנושאים הטבעת הלוגו של חברת דיזל.

2)התביעה מייחסת לנאשם עבירה של הפרת סימן מסחר רשום לפי סעיף 60 (א) (1) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש] תשל"ב – 1972 וכן הפרת סימן מסחר רשום, עבירה לפי סעיף 60 (א) (4) לפקודה הנ"ל.

3)הנאשם כפר במיוחס לו וטען שתי טעות: טענתו הראשונה הינה כי מכנסיים אלה הושארו ע"י המשטרה בחיפוש קודם שנערך במתפרה והיו זרוקים במקום. טענתו השנייה של הנאשם הינה כי לא הוכח אף לכאורה שהמכנסיים הוחזקו לשם מסחר.

4)סנגורו של הנאשם טען בפני לאחר סיום פרשת התביעה כי אין מקום לחייב את מרשו להשיב לאשמה כיוון שהיסוד של "לשם מסחר" בשני סעיפי העבירה שיוחסו לנאשם לא הוכחו אף לכאורה.

5)התביעה ביקשה לדחות את הטענה בשל כך שסברה כי היא הוכיחה לכאורה את המיוחס לנאשם.

המצב המשפטי

6)סעיף 60א כפי שתוקן בשנת 2002 קובע:

"העושה אחד מאלה, דינו מאסר שלוש שנים או קנס פי שבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, תשל"ז 1977.

(1)מסמן לשם מסחר, בלא רשות בעל הסימן או מי מטעמו, סימן מסחר רשום או חיקויו, על טובין שלגביהם נרשם הסימן בפנקס, או על אריזה של טובין כאמור, ועלול להטעות בכך אדם אחר...".

(4)מחזיק טובין שסומנו או יובאו לישראל בניגוד להוראות פסקאות (1) או (2) לשם מסחר בהם.

7)השאלה המתעוררת הינה כיצד ניתן להוכיח את היסוד של החזקה לשם מסחר. האם די בכמות מפרה של פריטים המוחזקים במתפרה כדי להוכיח יסוד זה.

מה הכמות המזערית המספיקה כדי להוביל למסקנה שהיא הוחזקה לשם מסחר.

8)נראה לי כי החזקת כמות של 16 ג'ינסים במתפרה מקימה חזקה שבעובדה שהם הוחזקו לצורך מסחר.

9)לעניין הגישה שנקבעה בפסקה לצורך המודעות בעבירות דומות, ראה ע"פ (ת"א) 70032/08 מדינת ישראל נ' מיכאל מרן (פורסם בנבו).

10)נוכח כל האמור לעיל החלטתי לחייב את הנאשם להשיב לאישומים.

ניתנה היום, 23 דצמבר 2013, במעמד הצדדים התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: