מדינת ישראל נ' עאזם ואח'

גזר דין

כללי

הנאשמים הודו בעובדות כתב אישום מתוקן, שהוגש במסגרת הסדר טיעון והורשעו בשתי עבירות שעניינן שוד מזוין בחבורה, לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין תשל"ז – 1977 (להלן: "החוק"). בנוסף, הורשע הנאשם 1 בעבירה של החזקת תחמושת לפי סעיף 144(א) ונאשם 2 הורשע בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א)+(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג- 1973.

הסדר הטיעון כלל הסדר עונשי לפיו, עתרה המאשימה להשית על כל אחד מהנאשמים עונש מאסר של 75 חודשים והסנגור טען לעונש באופן חופשי. כן הוסכם, כי יוטל על הנאשמים מאסר מותנה וכן, על הפקדת סך 15,000₪ לכל נאשם, כפיצוי למתלוננים, בקופת בית המשפט. הפיצוי הופקד טרם הטיעונים לעונש.

כתב האישום המתוקן

על פי עובדות האישום הראשון, ביום 7.3.10, בשעה 20:40 לערך, נסע הנאשם 1 במונית בכפר סבא, נהוגה על ידי חיים בכר (להלן: "בכר"). הנאשם 1 ביקש להגיע לשער אפרים בתואנת שווא כי עליו לאסוף את חברתו. בהמשך, ביקש הנאשם 1 מבכר לבצע שיחת טלפון ממכשירו הנייד, ובסיומה הודיע כי עליו לאסוף את חברתו מטייבה.

בהגיעם לטייבה, ירד הנאשם 1 מהמונית, בטענה כי הוא הולך לקרוא לחברתו ולהביא כסף. משעזב, הגיע למונית הנאשם 2 שהזדהה בכזב כאחי הנאשם 1. כעבור דקות, שב הנאשם 1 וביקש מבכר לבצע שיחה נוספת מהטלפון הנייד שלו לחברתו. בסמוך לכך הגיע למונית אחר שזהותו אינה ידועה, או אז טען הנאשם 1 כי רעש המנוע של המונית מפריע לשכנים, כיבה אותו והוציא את מפתחות הרכב מן המפסק.

בשלב זה, האחר פתח את דלת הנהג והצמיד סכין מטבח לגרונו של בכר, הנאשם 2 אחז במוט וביחד איימו עליו השניים כי אם לא ייתן להם את הכסף שברשותו ידקרו אותו. כתוצאה, מסר להם בכר כ- 800 ₪ שהיו בקופתו. כמו כן, נטל הנאשם 1 מהמונית שני מכשירי GPS והאחר לקח מתא המטען את תיקו של בכר וכן מעיל אופנוע בשווי של כ- 2,000 ₪.

הנאשם 1 החזיר לבכר את מפתחות המונית והשלושה איימו עליו בצעקות כי אם יתלונן יעקבו אחריו ויפגעו בו ובמשפחתו. בכר ביקש מהשלושה כי ישיבו לו את כספו, או אז הצמיד האחר בשנית את הסכין לגרונו והשלושה שבו על האיום, לבל יעז להתלונן במשטרה.

עפ"י עובדות האישום השני, ביום 8.3.10, בשעה 22:45 לערך, עלה הנאשם 1 למונית בקניון "שבעת הכוכבים" בהרצליה בה נהג המתלונן אבירם צדוק (להלן: "צדוק"). אף הפעם, ביקש הנאשם 1 להגיע לטירה בתואנה כי עליו לאסוף את חברתו, תוך שציין, כי הוא אמור לאספה מטייבה אך בשל חששם של נהגי מוניות להיכנס לטייבה, ביקש לנסוע, כאמור, לטירה ברם, בהמשך, שינה את יעדו לטייבה.

עם הגיעם לטייבה, פתחו נאשם 2 והאחר את דלת המונית ונאשם 1 נמלט מהמקום. השניים החלו להכות בצדוק באמצעות בעיטות, אגרופים ומקל בו אחז הנאשם 2. בד בבד, הצמיד האחר סכין מטבח לגרונו של צדוק, צעק "איפה הכסף" ואיים להרוג אותו. כעבור דקות ספורות שב הנאשם 1 למונית והצטרף לתקיפה. או אז, תרו השלושה אחר רכוש בעל ערך ונטלו מהמונית מכשיר GPS, מפתחות של רכבים אחרים ושני מכשירי טלפון ניידים. השלושה ניסו לקחת מצדוק את ארנקו תוך שהם מכים אותו ומחטטים בכיסי מכנסיו. הם המשיכו להפליא בו מכותיהם באמצעות בעיטות ומוט עץ. כמו כן, צבעו את פניו באמצעות טוש שחור וקשקשו על דלתות המונית. בשלב כלשהו, הוציא מי מהנאשמים את מפתחות המונית מהמפסק והנאשמים ביחד עם האחר נמלטו מהמקום.

כתוצאה מהמתואר נגרמו לצדוק מכות יבשות וחתכים בידו.

עפ"י עובדות האישום השלישי, ביום 11.3.10 החזיק הנאשם 1 במחסן לחלקי חילוף שבבעלות אביו, 7 כדורים מסוג 5.56 מ"מ נותב, שני כדורים 5.56 מ"מ רגיל ו- 12 כדורים מסוג 7.62 מ"מ כשהם מוסלקים בתוך גרב המוטמנת בתוך דלת של אחד מכלי הרכב שהיו במקום.

עפ"י עובדות האישום הרביעי, ביום 11.3.10 החזיק הנאשם 2 בתוך צמיג רכב שנמצא בגרם המדרגות בביתו בטייבה סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 1.71 גרם.

על יסוד עובדות אלו הורשעו הנאשמים בעבירות המפורטות בפתח הדברים. כמצוות המחוקק ובשל גילם הצעיר של הנאשמים, הוגשו תסקירי שרות מבחן אודותיהם.

תסקירי שירות מבחן

נאשם 1

כעולה מתסקיר המבחן, הנאשם 1, אסלאם עאזם, כבן 21, תושב טייבה מאורס מזה כ-6 חודשים. הנאשם בן למשפחה נורמטיבית המונה 8 נפשות. אביו בעל מוסך, אמו עקרת בית. לדברי הנאשם סיים 12 שנות לימוד בתיכון "עמל" במגמת מכונאות רכב ומאז עובד אצל אביו. הנאשם שוחרר למעצר בית ביום 26.4.10 וביום 15.7.10 החל לצאת לעבודה אצל אביו והועמד בפיקוח שירות המבחן. מפגישה עם אבי הנאשם עלה, כי האב רואה בחומרה את מעורבות בנו בעבירות וכי זו הסתבכות חריגה בחייו, אשר עד אותו שלב היו נורמטיביים, במסגרות החינוך והתעסוקה.

הנאשם 1 שולב בקבוצת עצורי בית, אולם לא התמיד להגיע למפגשים ועל כן השתתפותו הופסקה. שרות המבחן התרשם כי הנאשם מצמצם מאחריותו לעבירות ומטשטש התנהגותו. הנאשם הסביר את הסתבכותו בפלילים על רקע גילו הצעיר והיגררות אחר שותפיו לעבירות. למרות שהנאשם השכיל להבין את חומרת הפגיעה שפגע במתלוננים ואף לגלות כלפיהם אמפתיה, הוא התקשה לבחון באורח מעמיק את נסיבות מעורבותו בעבירות ושלל בעייתיות בתפקודו המצריכה עזרה מקצועית.

שירות המבחן התרשם מצעיר העסוק בגיבוש זהותו. נוכח תפיסתו העצמית כאדם חיובי מתקשה להבין את הפער בין תפקודו בעבר לבין מעורבותו בעבירות. שירות המבחן זיהה חלקים תוקפניים ואימפולסיביים בהתנהגות הנאשם 1 המתחזקים בעקבות מעורבות חברתית בעייתית. ההתרשמות היא, כי הנאשם מביע נכונות מילולית בלבד לטיפול לצורך קבלת רווח משני בהליך המשפטי והינו חסר מודעות לבעייתו. ההערכה היא, כי בהיעדר טיפול קיים סיכון להישנות העבירות. לפיכך, נמנע שירות המבחן מהמלצה עונשית או טיפולית, הגם שהדגיש כי במידה וישלח הנאשם 1 למאסר, אזי יש ליתן משקל לגילו הצעיר, לעברו הנקי ולסיכון הקיים בהפנמת ערכים עברייניים בכלא.