מדינת ישראל נ' סרפאה(עציר)

החלטה

לתקן את כתב האישום כמבוקש.

כתב האישום מוגש ומסומן במ/1.

ניתנה והודעה היום י"ד שבט תשע"א, 19/01/2011 במעמד הנוכחים.

דוד רוזן, שופט

הכרעת דין

הנאשמת מורשעת על פי הודאתה בעבירות לפי סעיפים 368ו(ב) וסעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

ניתנה והודעה היום י"ד שבט תשע"א, 19/01/2011 במעמד הנוכחים.

דוד רוזן, שופט

גזר - דין

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות שיוחסו לה בכתב האישום

המתוקן – במ/1.

על פי התמונה העובדתית המתוארת בכתב האישום, ראוייה היתה הנאשמת, על פני הדברים, לעונש מאסר הנמדד בשנים. מדובר, לכאורה, בעבירות קשות שבוצעו באכזריות כלפי אדם מבוגר, חסר כח התנגדות, תלוי ונתון לשליטתה של הנאשמת.

ציינתי כי זו התמונה העולה מכתב האישום, אבל לאחר ששמעתי את המתלונן, קהו הנתונים ונראה כי לעובדות המתוארות נדבכים נוספים המשנים את ההתרשמות הראשונית.

חשוב לציין, כי המדינה, בהגינותה כי רבה, היתה קשובה למתלונן וטיעוניה לעונש הצטיינו במתינות והתחשבות – עמדה מאוזנת וראויה בנסיבות המקרה.

המתלונן – שהינו מוגבל בתנועותיו – נעזר במטפלת צמודה, הטריח עצמו – ולא פעם אחת – לבית המשפט, התייגע כמו כל אזרח על מנת להשמיע דבריו בנושא. המתלונן מכיר את הנאשמת מזה כארבע שנים. לדבריו, מדובר במטפלת שהצטיינה בעבודתה וגילתה כלפיו מסירות רבה.

להערכתו, תרומתה לשיקומו משמעותית, ולו הדבר היה בידו – היה פוטר אותה ללא כל עונש, שכן, מכלול מעשיה עד כה עולים לאין שיעור על מעידתה החד-פעמית.

המתלונן ציין בעתירתו לבית המשפט העובדה לפיה עומד הוא לפני ניתוח לא קל לסילוק גידול ממאיר שנגלתה בכיליתו, ונראה לו כי יוכל להרפא מניתוח לא קל זה באם ידע כי הנאשמת לא נענשה בגין מעידתה כלפיו באותו יום מר – 6.6.10.

דבריו הנרגשים של המתלונן - לא הותירו את הנאשמת שלווה במקומה, וכשדמעות בעיניה שבה והביעה צערה על אותו מקרה המתואר בכתב האישום.

פרקליטה הנכבד של הנאשמת, עו"ד שחר מנדלמן, הוסיף וציין נתוניה האישיים של הנאשמת. הנאשמת אינה צעירה עוד בגילה, בודדה בארץ, ללא משפחה ובאותו יום מר איבדה את עשתונותיה והיא מצרה על כך כבר מספר חודשים בהם כלואה במקום זר לאורחותיה, ללא אפשרות ליצור קשר עם הסובבים אותה, שכן, דוברת היא אך את שפת ארצה.

באלה הנתונים בחנתי השיקולים. מחד גיסא, מדובר בעבירה חמורה שהתביעה עתרה בגינה לענישה מדודה ומתונה. מאידך גיסא, מדובר בנאשמת שזו לה מעידה יחידה כלפי אדם הרואה בה בבחינת "מלאכית מושיעה", שסייעה רבות לשיקומו והעניקה לו מטובה לאורך שנים רבות.

לו הדבר היה בידי המתלונן – לא היה פונה למשטרה, בוודאי ובוודאי היום מבקש הוא לשחררה לביתה על מנת לאפשר לה להמשיך בחייה ולעשות רק טוב כפי שעשתה עד אותו יום מר בו איבדה עשתונותיה.