מדינת ישראל נ' סרסור

החלטה

בפני בקשה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום בו יוחסו לו העבירות כדלקמן:

נהיגה בשכרות, עבירה לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א-1961 (להלן - פקודת התעבורה), בקשר עם סעיף 39(א) לפקודת התעבורה, בקשר עם סעיף 38(1) לפקודת התעבורה, בקשר עם תקנה 26(2) לתקנות התעבורה תשכ"א-1961 (להלן - תקנות התעבורה).

נהיגה בקלות ראש, עבירה על סעיף 62(2) לפקודת התעבורה,

נהיגה במהירות מופרזת עבירה על תקנה 54(א) לתקנות התעבורה.

על פי הנטען בכתב האישום, העובדות הינן כדלקמן:

ביום 23.2.14 סמוך לשעה 15:11, נהג המשיב רכב פרטי מספר 2936579 ברחוב משה דיין בתל אביב, דרך עירונית בה מותרת מהירות מרבית של 50 קמ"ש, מצפון לדרום, ונעצר על ידי שוטר לאחר שנמדד במכשיר הממל"ז מהירות של 103 קמ"ש (לאחר הפחתה כדין של 5 קמ"ש).

בעת שנעצר, נדף מפי המשיב ריח חזק של אלכוהול, התנדנד בעמידה. בוצעה בדיקת נשיפון בה התקבלה אינדיקציה לשכרות. בבדיקת נשיפה שנערכה בעקבות כך, נמצא אלכוהול בריכוז של 390 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף. מכאן נטען כי המשיב נהג כשהוא שיכור ותחת השפעת משקאות משכרים.

טיעוני הצדדים:

בבקשה הודגשה חומרת העבירות המיוחסות למשיב, אשר נהג מהירות מופרזת של 103 קמ"ש בדרך עירונית בלב תל אביב, בה המהירות המרבית 50 קמ"ש, היינו, מהירות העולה על פי 2 מהמותר. זאת בשעת צהרים בה תנועה רבה, תוך שהוא שיכור, הן על פי ממצאי הבדיקה המדעית שנערכה לו והן כעולה מעמידתו המתנדנדת ומהריח החזק שעלה מפיו וכשלונו בבדיקת הנשיפון.

המשיב הינו נהג חדש, המחזיק ברישיון נהיגה אך מאוגוסט 2012, כך שהינו בעל ותק נהיגה קצר, הנעדר נסיון בנהיגה. בפרק זמן קצר זה הספיק לצבור לחובתו עבר תעבורתי הכולל 2 הרשעות.

בהינתן כי המשיב הינו נהג חדש, נמצא כי אחוז האלכוהול שנמצא בבדיקת הנשיפה, 390 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף, מהוה כמות אלכוהול הגבוהה פי למעלה מ-7 מהמותר על פי החוק.

המשיב קלע עצמו במודע לנהיגה במהירות מופרזת, עת שמיהר, על פי דבריו בחקירתו, לנחם קרוב משפחה, זאת לאחר ששתה אלכוהול. התנהלות המעידה על שיקול דעת קלוקל ונורמות של זלזול בחוק.

בנסיבות אלו קיים יסוד סביר לחשש כי בשחרורו ממעצר, יסכן המשיב את בטחון הציבור ומשתמשי הדרך. על כן עתרה המבקשת להארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. אם וככל שבית המשפט יבחן חלופות מעצר, תעמוד המבקשת על מעצר בית מלא, מפקחים מתאימים, ותנאים נוספים.

ב"כ המשיב הסכים כי קיימות ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות למשיב, והודיע כי יסכים לפסילת רישיון נהיגת המשיב עד תום ההליכים, לתקופה של חצי שנה.

עם זאת, ב"כ המשיב חלק על קיומה של עילת מעצר ומסוכנות. לטענתו המסוכנות הנובעת מהמשיב כרוכה בנהיגה בלבד. אשר על כן, בהעדר כל עבר לעניין נהיגה בזמן פסילה, יש להסתפק בפסילת רישיון המשיב, בצירוף תנאים שיבטיחו את התייצבותו לתיק העיקרי, ואין להיזקק לתנאים נוספים שעניינם הגבלה על חירותו של המשיב.

לדברי ב"כ המשיב, אין להידרש לשאלת חלופת מעצר מקום בו קצין המשטרה כבר שחרר את המשיב למעצר בית, ובהינתן כי החקירה הסתיימה והוגש כתב אישום, אין סיבה להמשיך את הגבלת חירותו של המשיב.

אשר על כן עתר ב"כ המשיב להורות על ביטול מעצר הבית.

דיון והכרעה.