מדינת ישראל נ' סרסור

גזר דין

רקע

1.הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום בשני אישומים, כאשר בכל אחד מהאישומים הורשע הנאשם בעבירות הבאות:

ניהול עסק ללא רישיון, עבירה לפי סעיפים 4 ו-14 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח- 1968 (להלן: "חוק רישוי עסקים"), פריט 7.6 ופריט 4.2 לתוספת לצו רישוי עסקים (עסקים טיעוני רישוי), התשנ"ה- 1995 (להלן: "צו רישוי עסקים").

2.על-פי המתואר בעובדות כתב האישום באישום הראשון, בתאריך 1.5.11 סמוך לשעה 23:00 בכפר קאסם, הפעיל הנאשם מקום לעריכת משחקים המופעלים באמצעות מכונות, ללא שיש בידיו רישיון כדין. כמו כן, הפעיל הנאשם בית אוכל לצריכה במקום ללא שיש בידיו רישיון כדין.

3.על-פי המתואר באישום השני, הפעיל הנאשם מקום לעריכת משחקים המופעלים באמצעות מכונות ללא שיש בידיו רישיון כדין, במועדים שונים למשך תקופה שאינה פוחתת מתשעה חודשים עובר לתאריך 1.5.2011. כמו כן, הפעיל הנאשם בית אוכל לצריכה במקום ללא שיש בידיו רישיון כדין.

טיעוני הצדדים

4.לטענת ב"כ המאשימה, עו"ד איתן הוברמן, הנאשם הודה בעובדות כתב האישום. לחוק רישוי עסקים שתי מטרות : א. מניעת סכנה לציבור. אי עמידה בהוראות החוק כמוה כעצימת עיניים מפני סכנה. ב. מניעת קיומם של עסקים שיש להם היבטים ציבוריים ופליליים.

לטענתו, בשל ההיבטים החינוכיים בעבירה של הפעלת עסק של משחקים ללא רישיון, המחוקק ייחד לכך חוק מיוחד, וקבע לו רף ענישה גבוה יותר.

המאשימה עמדה על חומרת העבירות ועתרה לענישה מרתיעה בדמות קנס שלא יפחת מסכום של 17,000 ₪.

5.לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד אנואר פריג', הנאשם אינו הבעלים של העסק המדובר, אלא הוא אך שכר אותו מן הבעלים. לטענתו, העסק היה בשליטה של הבעלים, וכראיה לכך, הבקשות שהוגשו לקבלת רישיון עסק, הוגשו על ידי הבעלים ולא על ידי הנאשם. לנאשם לא הייתה ידיעה על כך שהעסק מופעל ללא רישיון. כמו כן, העסק נסגר באותו היום שבו הגיעו הפקחים למקום ולא שב לפעול שוב.

6.הנאשם עצמו טען כי לא ידע שהעסק מופעל ללא רישיון וכי מאז סגירת העסק הוא עובד באולם חתונות.

דיון וגזירת הדין

7.בקביעת מתחם העונש ההולם, בהתאם לעקרון ההלימה, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה. במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע הינו הגנה על שלום הציבור. סעיף 1 לחוק רישוי עסקים קובע כי שר הפנים רשאי לקבוע בצווים עסקים טעוני רישוי ולהגדירם כדי להבטיח מטרות הכוללות: איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים, מניעת סכנות לשלום הציבור; בטיחותם של הנמצאים במקום העסק ובסביבתו, מניעת סכנות של מחלות בעלי חיים ומניעת זיהום מקורות מים, בריאות הציבור לרבות תנאי תברואה נאותים וקיום הדינים הנוגעים לתכנון ובניה ולכבאות. מכאן שאלו הם הערכים המוגנים על-ידי החוק.

ניהול עסק ללא רישיון פוגע אף בערך השוויון, וזאת בשים לב לכך שעסקים אחרים פועלים ברישיון, ונדרשים להוציא סכומי כסף משמעותיים כדי לעמוד בכך, שהרי הוצאת רישיון כרוכה בקיום תנאים שלעתים עלותם גבוהה. בכך נפגע אף ערך התחרות החופשית בשוק העסקים.

8.בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי מדובר בפגיעה בינונית בערך המוגן. הנאשם הפעיל עסק למשחקים באמצעות מכונות ובית אוכל ללא רישיון במשך כתשעה חודשים. הנאשם החזיק במקום שתי מכונות המשמשות למשחקים. ניהול עסק ללא רישיון יוצר סיכונים לציבור, אשר תכליתו של הרישיון הינה להגן מפניהם.

9.יש לציין כי לנאשם לא יוחסה, וממילא הוא לא הורשע, בעבירה של ניהול עסק של הימורים בלתי חוקיים, ולפיכך לא ניתן לראות את הערכים המוגנים בעבירות של הימורים בלתי חוקיים כרלוונטיים למקרה דנן. לפיכך, אף הפסיקה בנוגע לרמת הענישה הנהוגה בעבירות של ניהול עסק של הימורים בלתי חוקיים אינה חלה במקרה דנן.

10.בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים של קנסות החל מ- 2,000 ₪ ועד ל- 16,000 ₪, כמפורט להלן:

א.ברע"ס (רח') 4180-05-10 מדינת ישראל נ' דרבה (17.5.12), הורשע הנאשם בניהול עסק למכירת משקאות אלכוהול וכן למשחקים ללא רישיון עסק ונגזר עליו קנס בסך 16,000 ₪.

ב.ברע"ס (ראשל"צ) 24957-02-10 מדינת ישראל נ' עבדי (5.7.10), הורשע הנאשם בניהול עסק של מוסך לחשמלאות ללא רישיון ונדון לקנס בסך 12,000 ₪.