מדינת ישראל נ' סרחאן

גזר דין

הנאשם הודה והורשע בעבירות של גניבה ותקיפה לשם גניבה. על פי עובדות כתב האישום הנאשם יחד עם אחר נכנסו בשעות הלילה לחנות והתכוונו לקחת מהמקרר בקבוק וודקה. המוכר הסביר להם שהמקרר נעול ובשל השעה המאוחרת אסור לו למכור משקאות משכרים. הנאשם אמר למוכר כי ממילא לא התכוון לשלם עבור המשקה. הוא נטל מהמדף בקבוק וודקה, הפיל את המוכר על הדלפק ובעט בו, כשידו האחת של המוכר אוחזת בבקבוק הוודקה וידו האחרת אוחזת במוכר. לאחר מכן הדף את המוכר לעבר המדפים שבחנות, נגח בראשו בפניו של המוכר ובעט בו. בסיום נטל הנאשם בקבוק נוסף של וודקה ומספר פחיות רד בול, ויצא מהחנות עם האדם הנוסף.

הנאשם יליד 1991. לחובתו עבר פלילי הכולל תיק ללא הרשעה בבית משפט לנוער בגין שתי עבירות של החזקת אגרופן או סכין ועבירת תקיפה, וכן הרשעה בעבירות של פריצה לרכב בכוונה לגנוב, גניבה מרכב וקבלת נכסים שהושגו בפשע, בגינה נדון למאסר על תנאי וקנס.

שירות המבחן הגיש תסקיר לגבי הנאשם. התסקיר איננו חיובי, ועולה ממנו כי הנאשם החל לצרוך אלכוהול מגיל 13 וממשיך בכך על בסיס קבוע, וכי הנאשם התקשה לקבל אחריות לעבירה והשליך אותה על היותו תחת השפעת אלכוהול. עוד נאמר בתסקיר כי הנאשם אינו מביע מוטיבציה לטיפול גמילה מהתמכרותו. התסקיר בכללו אינו חיובי.

ב"כ המאשימה ביקש לגזור על הנאשם עונש של מאסר ממושך, קנס ופיצוי משמעותי למתלונן. ב"כ הנאשם טען כי הנאשם שהה במעצר ממש שבועיים בגין תיק זה, ולאחר מכן שוחרר למעצר בית. הוא ציין כי העבירות נשוא התיקים הקודמים של הנאשם הן ישנות יחסית, מהשנים 2007, 2008, וכי הנאשם הודה וחסך זמן. עוד טען כי הנאשם ביצע את העבירות כשהוא תחת השפעת אלכוהול והוא מצטער ומתחרט על כך. הוא ביקש שלא למצות את הדין עם הנאשם ולהסתפק במאסר על תנאי, התחייבות ופיצוי לבעל החנות.

המעשים אותם ביצע הנאשם מכוערים במיוחד. הנאשם תקף את המוכר בחנות על לא עוול בכפו. הוא נהג בבריונות, כשמעשי האלימות נגד המוכר ומעשי הגניבה שלובים זה בזה. העובדה שהנאשם פעל ככל הנראה תחת השפעת אלכוהול אינה מסייעת לו, שכן הוא שהכניס עצמו ביודעין למצב זה של אבדן גבולות.

הנאשם הוא, כאמור, יליד 1991. למרבה הצער הנאשם צבר לעצמו במהלך השנים תיקים לא מעטים, ואף הורשע בבית משפט לנוער. העבירות שביצע כוללות בין היתר שתי עבירות של החזקת סכין או אגרופן, ועבירה של תקיפה. אלו מעידות על כך שהאירוע נשוא תיק זה איננו אירוע יחיד וחד פעמי, וכי התנהגות אלימה אינה זרה לנאשם. עברו של הנאשם מעיד גם על הסכנה הנשקפת ממנו לציבור. סכנה זו גוברת עוד עקב השימוש באלכוהול. נראה שעובדות המקרה הנדון כאן מעידות על פגיעתו הרעה של השימוש המופרז באלכוהול, כאשר הנאשם ביצע את העבירות על מנת להשיג לעצמו משקאות משכרים, ומאחר שהיה כבר תחת השפעת אלכוהול פעל באופן כה אלים.

הנאשם לא יכול היה להצביע על כיוון שיקומי כלשהו או על נכונות לשנות את דרכיו, ובמצב כזה, על אף גילו הצעיר של הנאשם, אין מנוס מלהטיל עליו עונש משמעותי שירחיק אותו מן החברה, יש לקוות שבעתיד יעמדו לנאשם כוחותיו והוא יעשה מאמץ לשנות את דרכיו.

אני מביאה בחשבון גם את העובדות לקולא: את הודייתו של הנאשם שחסכה זמן שיפוטי, את גילו הצעיר, את העובדה שהנאשם לא ריצה בעבר עונש מאסר, ואת המעצר ומעצר הבית שהנאשם היה נתון בהם בתיק זה. אציין גם כי בכתב האישום לא נטען שהתקיפה גרמה לנאשם חבלות חמורות, שהוא נזקק לטיפול רפואי וכיוצ"ב, אם כי גם ללא חבלות קשות הפגיעה במתלונן קשה. נוכח חומרת העבירה והעדר אופק שיקומי, המשקל שניתן לייחס לשיקולים אלו מוגבל, ואין מנוס מלהטיל על הנאשם עונש משמעותי הכולל מאסר בפועל.

לאור כל האמור אני דנה את הנאשם לעונשים אלו:

1.מאסר בפועל למשך שמונה חודשים. מהמאסר תנוכה התקופה בה היה הנאשם במעצר בתיק זה. הנאשם יתייצב לריצוי המאסר ביום 1.3.12 שעה 8:00 בתחנת המשטרה במגרש הרוסים.

2.מאסר על תנאי לשלושה חודשים למשך שלוש שנים על כל עבירת אלימות.

3. פיצוי למתלונן בסך 5,000 ₪. הפיצוי ישולם ב-10 תשלומים שווים, התשלום הראשון ב-1 לחודש הראשון שלאחר שחרורו ממאסר.

ניתן היום, כא' בשבט תשע"ב, 14 פברואר 2012, בנוכחות הצדדים.