מדינת ישראל נ' סרחאן(אסיר)

הכרעת דין

1.הנאשם הואשם בפריצה לרכב, גניבת רכב, גניבה מרכב, חבלה במזיד ברכב, שהייה בישראל שלא כחוק, נהיגה ללא רשיון נהיגה וביטוח, כך באישום הראשון, מיום 2.6.09, בין השעות 08:00 - 15:30, בנתניה.

באישום השני הואשם בשהייה בישראל שלא כחוק, בנהיגה ללא רשיון נהיגה וביטוח, במעשה פזיזות ורשלנות באופן נהיגתו ובהפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, בהתייחס למעשים המיוחסים מיום המחרת, 3.6.09, שעה 10:15 לערך, עת נהג ברכב, עפ"י הנטען, משטח ישראל ועבר במחסום 407 לשטחי הרשות.

2.באשר לאישום הראשון, הוגשו הודעות מחזיקת הרכב, לימור סיבוני פחם - ת/16 ובעלה, אשר סיבוני - ת/17. לימור סיבוני החנתה את הרכב במועדים האמורים בחניית תחנת הרכבת בנתניה, כשהוא נעול עם אזעקה. כשחזרה, סמוך לשעה 15:30, הרכב לא נמצא ודווח כגנוב.

ברכב היו "...כסא בטיחות לתינוק, רדיו דיסק עם פנל נשלף....בבגז' היה ארגז כלים ובו כלי עבודה, עגלת תינוק ושני קורקינטים ורולר בליידס אחד" (ת/16 ש' 13 - 14).

3.הרכב נתפס למחרת בנסיבות המתוארות ע"י צוות מיחידת אתגר. אין חולק אודות תפיסתו. גדר המחלוקת האם הנאשם הוא אשר נהג בו אותה עת ואשר גנבו יום קודם.

4.רס"ל ניר זקש - ע"ת 3, סגן מפקד הצוות, אשר שימש כתצפיתן, היה הראשון שהבחין בו ודיווח לחבריו.

אליבא לעדותו, הוא עמד במחסום 407 בלבוש שאינו משטרתי. העוברים במחסום חייבים להאט. את הנאשם זיהה כאשר חלף על פניו במהירות איטית. הוא ראה את הפרופיל, את הלבוש וקעקוע על ידו השמאלית. מדובר באדם עם חזות ערבית, שחום. לבש חולצה קצרה בצבע כחול כהה, באופן שאיפשר לראות קעקוע גדול בצבע כחול כהה על היד.

לאחר שהרכב חלף על פניו שידר את פרטיו למסוף המשטרתי. כעבור 2 - 3 שניות קיבל דיווח שהרכב נגנב יום קודם ושידר לחבריו לצוות. הוא קיבל דיווח על החסימה שבוצעה, על פניית הפרסה ובריחת נהג הרכב, תחילה ברכב ובהמשך ברגל, ועל מעצרו. כשהובא אליו זוהה באופן ודאי על ידו כבחור אשר נהג ברכב (עמ' 27 ש' 13 - 14).

בשרטוט - ת/5 ציין היכן עמד במחסום. כיצד רכב הנאשם חלף מימינו, במרחק מטרים ספורים ממנו. השטח שלפני המחסום, ממנו הגיע, הינו שטח ישראל ולאחריו שטחי הרשות.

בדוח הפעולה התאור שמסר זהה - נ/6. לגבי החולצה נרשם שחורה קצרה ותוקן לצבע כחול כהה. במזכר הדגיש כי הרכב הגיע מכיוון ישראל ועבר במחסום לכיוון שטחי יהודה ושומרון - נ/7.

5.פקד שי ברקאי - ע"ת 2, מפקד הצוות, קיבל את הדיווח מרס"ל זקש, התצפיתן, והורה על הקמת המחסום, על ציר ההגעה של הרכב. מדובר בפעילות משטרתית גלויה, עם דוקרנים, משולשי אזהרה, חליפות זוהרות, מדים ואורות כחולים. בעוד אנשי הצוות ביצעו את החסימה הוא יצא עם רכב משטרתי לעבר הרכב החשוד. כשהבחין ברכב מגיע מולו ביצע פניית פרסה ונסע אחריו עד לחסימה.

כשנהג הרכב הבחין בשוטרי החסימה, אשר סימנו לו לעצור, ביצע פניית פרסה וברח עם רכבו עד למקום אותו סימן בתרשים - ת/3, עצר את הרכב ונמלט רגלית לכיוון הכפר שופא. בשלב זה החל מרדף רגלי אחריו ע"י אנשי הצוות. הוא הבחין בחשוד אחד עם בגדים כהים נמלט מהרכב. גם הוא, בדומה לרס"ל זקש, ציין שעד למחסום מדובר בשטחי ישראל ולאחריו, לכיוון מזרח, הרשות.

לאחר פרק זמן אותו לא זכר במדוייק נתפס הנאשם והובא בפניו. במסגרת תחקור ראשוני נשאל מהיכן גנב את הרכב ותגובתו היתה "לא גנבתי קיבלתי אותו בטייבה" (עמ' 13 ש' 13 - 14). לגבי פרטיו מסר גרסאות שונות, אשר היקשו על איתור זהותו.

בדוח הפעולה - נ/5 מסר דברים דומים. ציין כי לאחר שנהג הרכב סרב לעצור בהתאם להוראות השוטרים בחסימה, ביצע פניית פרסה "תוך סיכון המשתמשים בדרך" מבלי שפרט באיזה אופן. כן סרב לקריאתו לעצור. תגובת הנאשם לשאלה מאיפה גנב את הרכב היתה "...לא גנבתי אני קיבלתי את הרכב בטייבה ואמרו לי שהוא לא גנוב".

6.רס"ל מרדכי שחר - ע"ת 8, בלש בצוות, התייחס לאופן הנהיגה ביתר פרוט. הוא זיהה את הרכב מגיע לחסימה ולאחר שביצע פניית פרסה דלק אחריו, מאחר ונסע במהירות מופרזת תוך סיכון הנוסעים בציר. לאחר שהרכב עצר בצד ימין, ירד ממנו אדם כהה עור, לבוש ג'ינס וחולצה כהה וברח.

הוא נטל חלק במרדף הרגלי. לאחר שאיבד קשר עין איתו, בגלל תנאי השטח, המלא בעצים ועשבים, סרק את האזור מכפר שופא עד שביל העפר לשם ברח. כששמע את חברו לצוות, רחמיאן, צועק "הנה הוא" סייע למעצרו ולאיזוקו.

בדוח הפעולה - ת/12, מסר תאור דומה. ציין שלאחר מעצרו לווה על ידו לכיוון כלי הרכב המשטרתיים, קיבל מים וישב בצל. משם הועלה לרכב והם נסעו למחסום 407. החשוד הציג עצמו כ "עלי עומר סרחאן".

7.רס"ר נמרוד רחמיאן - ע"ת 4 ,בלש נוסף בצוות, היה זה אשר איתר את הנאשם. גם הוא המתין לרכב באזור החסימה המשטרתית. לאחר שביצע פניית פרסה בצורה פרועה, נסע אחריו. כשעצר בצד ימין והחל בריצה לכיוון שופא הבחין בבחור בעל חולצה כהה ומכנס כהה. בדוח הפעולה - ת/6, רשם חולצה שחורה, מחק ורשם כהה. הוא החל בריצה אחריו. לאחר כ - 150 מ' איבד את קשר העין. הוא הניח שמתחבא סמוך לשביל והחל בסריקות. לאחר פרק זמן קצר מאוד הבחין בו שוכב בין הסלעים, מתחבא. הוא צעק לשחר "הנה הוא" ולחשוד "עצור משטרה". הוא ירד לכיוונו ואחז בידו. הבחור התרומם, התנגד למעצר ולכן התיז עליו "גז פלפל". מרדכי שחר הגיע ויחד אזקו אותו והובילו לכיוון הכביש. הם שטפו את פניו והוא תפס מידיו פלאפון. החשוד, גם לדבריו, הציג עצמו כ"עלי עומר סרחאן".

במזכר - ת/7 תאר כיצד כשהניח עליו יד הנאשם קם לעברו בצורה מאיימת. מאחר וחש סכנה לבטחונו האישי וחשש פן יברח השתמש בגז. גם לאחר כבילתו המשיך בהתנהגות מאיימת ולא נשמע להוראותיו. בעזרת שחר הובא למעצר.