מדינת ישראל נ' סרזנוב

גזר דין

1.הנאשם הורשע על פי הודייתו בעבירת איומים בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"), בעבירה של החזקת סכין למטרה לא כשרה בניגוד לסעיף 186 לחוק העונשין ובעבירה של תגרה במקום ציבורי בניגוד לסעיף 191 לחוק העונשין, באירוע מיום 8.10.10.

2.העבירות אשר הקימו את ההרשעה יסודן באירוע שתחילתו בסמוך לשעה 02:20 במועדון הסטודנטים במעונות של מכללת אריאל, עת תקף צד ג' את הנאשם בכך שאחז בגרונו והעיר לו לגבי התנהגותו כלפי אחרת.

בסמוך לשעה 03:00 עזב הנאשם את המועדון, ניגש לביתו, שם הצטייד בסכין צייד בעלת ידית שחורה אותה הניח בתוך נרתיק שחור על חגורת מכנסיו וניגש לעבר מגורי הסטודנטים במכללה שם מתגורר צד ג'.

הנאשם המתין לצד ג' בכניסה לבנין מגוריו, תוך שהוא מתכוון לאיים על הנ"ל.

במהלך הזמן עבר במקום חברו של הנאשם ולקח הינו את הסכין האמורה. בסמוך לכך, יצא האחר מבנין המעונות ואז החלו הנאשם והאחר להתקוטט בכך שדחפו האחד את השני באמצעות ידיהם, כל אחד בגופו של האחר.

3.ב"כ הצדדים טענו לענין הענישה הראויה בתיק זה. יצויין, כי הטיעונים לעונש בתיק זה על ידי ב"כ הצדדים יסודו בגזר דין שניתן על ידי מותב זה בעניינו של האחר, בו נדון ל- 9 חודשי מאסר בפועל כאשר ערכאת הערעור בעפ"ג 6972-01-11 החליטה להעמיד את הענישה כנגד האחר ל- 6 חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות.

4.ב"כ המאשימה בתיק זה עתר להשית על הנאשם עונש של 6 חודשי מאסר שלא בדרך של עבודות שירות וכן מאסר על תנאי וקנס. מאידך הסניגור עתר, כי הענישה תהיה בדרך של עבודות שירות, תוך שהסניגור מציין את נסיבותיו האישיות של הנאשם אשר יש בהן, לטעמו, להשוות את הענישה בין שני המעורבים. אף הנאשם ואמו דיברו במסגרת הטיעונים לעונש.

5.לכאורה, אמור להיות דין אחד לנאשם ולצד ג', שכן שניהם היו מעורבים באותה תגרה ותופעת הסכינאות יוחסה לשניהם. אלא, שלצד ג' אין הרשעות קודמות בעוד אשר לנאשם דנן הרשעות קודמות, האחת עבירה משנת 2002 – תקיפה בתנאים מחמירים בניגוד לסעיף 382 לחוק העונשין, עבירת שבל"ר וכן עבירה של כליאת שווא בגינן נדון ל- 6 חודשי מאסר וכן למאסר על תנאי. עוד נדון הנאשם בשנת 2005 בגין עבירות של פריצה לרכב בכוונה לגנוב וחבלה במזיד ברכב.

6.היינו, לנאשם בתיק זה עבר מכביד בכל הקשור לעבירות אלימות ויכול והענישה שניתנה כנגדו בשנת 2002 לא גרמה לנאשם להפנים את חומרת מעשיו וכי עליו להמנע מכל שימוש באלימות.

7.נסיבות חייו של הנאשם, התוצאות הקשות של מעשהו בתיק זה, בכל הקשור לעבודתו, ללימודיו, לכאב של אמו – כל אלה עומדים הם לזכותו של הנאשם. אך מאידך, חומרת העבירה והעובדה כי הנאשם בפועל יזם את החלק השני של האירוע, עת הלך להביא סכין ציד מלמדת על חומרת הדברים אשר עלולים היו להסתיים בתוצאה קשה יותר אלמלא התערב גורם נוסף, אשר לקח מהנאשם את הסכין.

8.התוצאה הינה שיש לעשות אבחנה ברורה בין עניינו של הנאשם לבין עניינו של צד ג'. שניהם אמנם נדונו לאותה תקופה של מאסר אלא שהנאשם דנן עונשו יהיה לריצוי מאחורי סורג ובריח.

9.אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.מאסר בפועל של 6 חודשים בניכוי ימי מעצרו – 8.10.10 עד 15.10.10.

ב.מאסר על תנאי של 8 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר, שלא יעבור עבירה שעניינה אלימות או עבירה של אחזקת סכין למטרה לא כשרה.

ג.מאסר על תנאי של 5 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר, שלא יעבור עבירה של תגרה במקום ציבורי.

ד.קנס בסך 2000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו.

הקנס תוך 60 יום מיום שחרורו מהמאסר.

ניתן בזאת צו להשמדת הסכין.

הודעה זכות הערעור תוך 45 יום.