מדינת ישראל נ' סרזנוב(עציר)

החלטה

בפני בקשה להארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים כנגדו.

כתב האישום מייחס למשיב עבירות של חבלה או פציעה כשעבריין מזוין, החזקת סכין למטרה לא כשרה ותגרה במקום ציבורי.

ב"כ המשיב הודה בקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, אולם הוסיף וטען כי יש מקום להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר אשר מתאימה בנסיבות לאיון המסוכנות הנשקפת מהמשיב, אם בכלל.

כמפורט בכתב האישום, שהה המשיב ביום 8.10.10 בשעות הבוקר המוקדמות במועדון במעונות הסטודנטים במכללת אריאל. עת ששהה שם, הותקף על ידי מעורב אחר בפרשה, שהעיר לו לגבי התנהגותו כלפי אחרת. המשיב עזב את המועדון, ניגש לביתו, הצטייד בסכין ציד וניגש לעבר מגורי הסטודנטים במכללה. בכניסה לבנין הנ"ל ארב למעורב האחר כשהוא ממתין לו, ובנסיבות אלה התכוון לפצוע אותו. לאחר שעבר במקום חברו, נטל ממנו את הסכין. בהמשך, עת שיצא המעורב האחר מהבנין, החלו השניים מתקוטטים.

לטענת ב"כ המבקשת, מעיד כתב האישום על מסוכנות ברורה הנשקפת מהמשיב ובמיוחד כשאין זו מעורבות ראשונה שלו בעבירות של אלימות ותקיפה.

יתר על כן, שעה שהצטיידותו בסכין העצימה את המסוכנות, ועל רקע היותו בגילופין, נראה שלא ניתן כלל לאיין מסוכנות זו ובוודאי לא בטרם הונח בפני ביהמ"ש תסקיר מעצר.

ב"כ המשיב ביקש לאבחן את עניינו של המשיב עם זה של המעורב האחר בפרשה, אשר היום הארכתי את מעצרו. לטענתו, אין חולק שדווקא האחר הוא שתקף את המשיב ולמעשה לא ניתן בכלל להניח שיהיה יסוד לחזרה על המעשים הנ"ל, שעה שהמשיב החל להשתקם בדרך של לימוד במכללת אריאל בפקולטה להנדסה והוא עומד לסיים את הלימודים בקרוב.

מקובלת עלי טענת ב"כ המבקשת כי לא רק שלא ניתן להקל ראש במהות ואופי העבירות המיוחסות למשיב, לא ניתן גם לקבוע כי לא היה חשש כלשהוא למעורב האחר שנשקף מהמשיב עת שהצטייד בסכין. גם הסכין לכשעצמה לא היתה תמימה ביותר.

יחד עם זאת, על פי הודעתו של החבר מר אמיל תחמזוב שביקש מהמשיב את הסכין, תוך שהוא נתון באותה סערה, מסר לו אותה ללא התנגדות.

התנהלות זו מלמדת על שליטה או לפחות הבנה והפנמה של המשיב מה תוצאות השימוש בסכין.

בנסיבות אלה, אני סבורה כי ניתן לתת אמון במשיב, תוך שיש לבחון חלופה מתאימה, הרמטית ומאיינת מסוכנות.

מתוך המפקחות שנחקרו בפני למדתי אכן על רצון כן לסייע למשיב ורצון זה גובל בגוננות יתר.

אינני סבורה כי לא ניתן כלל לתת בהן אמון כפי שטענה ב"כ המבקשת, אולם אני מוצאת כי לחיזוק האמון, על מנת שלא ייכשלו בו, יש להוסיף לו איזוק אלקטרוני.

לפיכך אני מורה על שחרורו של המשיב בתנאים כדלקמן:

1.המשיב ישהה בתנאי מעצר בית מלא ובכלל בבית אמו ברחוב רזיאל 46 בחיפה כשהוא נתון בפיקוחן של שתי המפקחות, כמפורט בפרוטוקול, לסירוגין, למשך 24 שעות ביממה.

2.המשיב יחתום על התחייבות עצמית בסך של 10,000 ₪.

3.כל אחת מן המפקחות תחתום על ערבות צד ג' על סך של 5,000 ₪.

4.יופקד סך במזומן של 2,500 ₪.

5.יותקן איזוק אלקטרוני בדירה.