מדינת ישראל נ' סרור (עציר)

החלטה

המדינה מבקשת להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו בת.פ. 13729-02-11.

כתב האישום

כתב האישום מייחס למשיב עבירות של תקיפת שוטר, איומים, העלבת עובד ציבור, נהיגה ללא רישיון, נהיגה בשכרות ונהיגה ללא ביטוח.

על פי הנטען בכתב האישום, נעצר המשיב ביום 5.2.2011 סמוך לשעה 10:25 בצומת נהלל, על ידי השוטרים איתמר סורק, ויקטוריה גראי ועבד עיאדאת, לשם בדיקת רכבו. בבדיקה נמצא כי נהג ברכב ללא רישיון נהיגה תקף, ללא רישיון רכב, ללא פוליסת ביטוח תקיפה, וכשהוא שיכור, וזאת על פי בדיקת נשיפה.

השוטר איתמר הסביר למשיב את תוצאות הבדיקה והחל יחד עם השוטרת ויקטוריה ברישום דוחות ומילוי טפסים. או אז החל המשיב לקלל, יצא מן הניידת שם ישב ליד השוטר איתמר וגידף את השוטר עבד שעמד לידו במלים "ערבי מניאק". כן איים עליו בכך שאמר לו "אלוהים ישלם לך ולמשפחתך" ואף תקף אותו בכך שדחף אותו בחוזקה לעבר הניידת. כתוצאה מכך נפגע השוטר עבד בגבו.

עמדת הצדדים

התביעה טוענת כי בידיה ראיות טובות להוכחת ביצוע כל העבירות המיוחסות למשיב. התובע מציין כי המשיב מודה למעשה במרבית העבירות – בתקיפת השוטר, בנהיגה בשכרות, בנהיגה ללא רישיון וללא ביטוח וטוען רק כי לא ידע שתוקף רישיונו פג. כן מפנה הוא לדו"חות השוטרים המלמדים על תקיפת השוטר עבד, על מסמכי בדיקת השכרות. אשר לעילת המעצר טוען התובע כי המשיב הינו "פצצה מתקתקת, הוא מזלזל בחוק וחמור מכך – מזלזל בחיי אדם ומסכן את כלל המשתמשים בדרך סיכון ממשי ואמיתי. הוא מפנה לעברו הפלילי והתעבורתי של המשיב וטוען כי הוא מסוכן לא פחות ממי שמתהלך עם נשק שלוף, כשאצבעו על ההדק והוא תחת השפעת אלכוהול.

לדברי התובע לא ניתן לבטוח במשיב כי ימלא אחר תנאי חלופה, ועל כן מבקש הוא להיעתר לבקשה.

הסנגור טוען בעיקר לעניין תקיפתו של המשיב בידי השוטר. לטענתו אומרים חלק מן העדים כי השניים החליפו מהלומות, וכי אין זה מתפקידו של השוטר להתקוטט עם אזרח. לדבריו נחבל המשיב והדבר מלמד על כך שהשוטר תקף אותו ולא רק ניסה להשתלט עליו ועל כן אין מתקיימות ראיות לכאורה בעבירה של תקיפת שוטר.

אשר לעבירת האיומים, טען כי המשיב לא הוזהר ולא נחקר בעניין זה והמתלונן כלל לא איזכר את הטענה במזכריו, ולגבי עבירת הנהיגה בשכרות טוען הסנגור כי לא נעשתה בדיקת כיול המכשיר, אלא רק 9 ימים לפני הארוע וכי דו"ח המאפיינים אינו חד משמעי.

בנוגע לעילת המעצר טוען הסנגור כי המשיב שולח לדרכו ורק לאחר מכן התפתח הארוע הנוגע לשוטר ולכן נעצר. לדבריו יש פגם חמור בשיקול דעתה של התביעה.

הסנגור טוען כי מאחר והשוטר אינו מאחורי סורג ובריח כך יש לנהוג גם לגבי המשיב.

הוא מציין כי מדובר בצער המתנהל באורח נורמטיבי ועובד, ועל כן אין כל עילת מעצר.

לחלופין טוען הוא כי יש לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בפיקוח הוריו. הוא מציין כי על אף שלאב יש עבר פלילי, מצא אותו בית המשפט ראוי לפני כשנה להיות משמורן לאחיו, וזאת לאחר הגשת תסקיר מעצר.

ראיות לכאורה

ראיות התביעה מבוססות בראש ובראשונה על דיווחיהם של השוטרים עבד עיאדאת, איתמר סורק וויקטוריה (ויקי) גראי, המספרים על האירועים כפי שתוארו בכתב האישום.

גירסותיהם מפורטות ותומכות זו בזו, ומלמדות כולן על התנהגותו האלימה – פיזית ומילולית – של המשיב, באופן המתואר בכתב האישום.

אכן, השוטרת ויקי גראי מתארת את העימות בין המשיב לבין השוטר עבד כהתקוטטות והשוטר איתמר סורק מוסר כי השנים החליפו מהלומות, אך בניגוד לסנגור, אינני סבורה כי הדברים מלמדים על קטטה, אלא מתארים עימות פיזי בין שני אנשים, באופן העולה בקנה אחד עם תיאוריהם של השוטרים לגבי תקיפת השוטר על ידי המשיב אשר הדף אותו ולאחר מכן עשה את הדרוש על מנת לעצור בעדו מלהמשיך בהשתוללות האלימה ולעצרו.

אינני רואה צורך להיכנס לפרטי הפרטים של גרסאות השוטרים, באשר, כפי שציינתי, מוסרים שלושת השוטרים גרסה דומה הנראית על פניה הגיונית וסבירה.