מדינת ישראל נ' סרוסי

הכרעת דין

מבוא:

נגד הנאשם הוגש כתב אישום, המייחס לו נהיגה במהירות מופרזת, בכך שנהג במכוניתו בכביש 505 ק"מ בקילומטר 39 לכיוון מערב, ביום 14.03.11 בשעה 08.25, במהירות של 113 קמ"ש, שעה שהמהירות המותרת, היא 80 קמ"ש, כל זאת בניגוד לתקנה 54(א)(1) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באשמתו.

אציין כי המהירות המיוחסת לנאשם נמדדה באמצעות מכשיר מסוג BEE III IL (להלן: "דבורה").

פרשת התביעה:

להוכחת האשמה העידה התביעה את עת1, רס"ב אילן גואז, מפעיל מכשיר הדבורה, מס' 223, מפעיל דבורה מוסמך משנת 2007, באמצעות עד זה הגישה התביעה, דו"ח על נסיבותיו (ת1), זיכרון דברים להפעלת מכשיר הדבורה (ת2).

כן הגישה המאשימה בהסכמת הנאשם, ולאחר שמשמעות הגשת המסמכים הוסברה על ידי לנאשם, מזכר של שוטר צבאי שנכח עם עד התביעה אך ציין כי לא ראה את העבירה (ת3). ותעודת עובר ציבור ביחס לתקינות תקופתית של המכשיר, כולל הבדיקות עליה נסמך התע"צ (אציין כי נבדק במועד ונמצא תקין), יחד עם כרטיס מכשיר (סומנו בטעות ת3, אך בפועל ת4).

מתרשומת ת1 וכן מעדותו של העד בפני עולה כי העד מפעיל את המכשיר מידי יום, רכב הנאשם נסע מצומת תפוח לכיוון אריאל בכביש האמור, העד נהג בניידת גלויה יחד עם שוטרי מ"צ. הפעיל אנטנה קדמית לאכיפה אל מול התנועה, רכב הנאשם הגיע ממול, כשהוא בודד בכיוון נסיעתו, ונקלט במהירות של 118 קמ"ש, (113 זה אחר הפחתה). מהירות הניידת 81 קמ"ש. נעצר תוך שמירת קשר עין רצוף, הנאשם והנוסע ברכבו ראו את המהירות.

העד רשם את דברי הנהג, "אני נסעתי 100 קמ"ש גג, יש לי עד ברכב.

ממסמך ת2, זיכרון הדברים להפעלת מכשיר הדבורה, עולה כי בוצעו בדיקות התקינות בתחילת המשמרת ובסיומה. העד וידא כי בשדה הראיה היה רכב המטרה בודד בכיוון תנועתו. היה קשר עין רצוף בין העד לבין רכב המטרה עד עצירתו. אור יום, השטח מישורי, אין מסילת ברזל בסמוך. המהירות נמדדה כאשר הרדאר נייד בכיוון נגדי לתנועת הניידת, מדידה בעזרת אנטנה קדמית. לפני ביצוע הנעילה וידא העד כי מהירות רכב השיטור עפ"י הספידומטר תאמה את המהירות המופיעה בחלון מהירות רכב השיטור והמהירות בחלון הייתה מעל 65 קמ"ש. לפני ביצוע נעילת המהירות הקפיד העד על פרק זמן של 3 שניות והמהירות הופיעה בחלון הייתה יציבה בתחום 3 (+-) קמ"ש. החוויים המופיעים על גבי צג המכשיר לאחר נעילת מהירות רכב המטרה היוT , Mov, ובחלון המצב הופיע המשולש שמאלי עליון המופנה מטה. תצוגת המהירות שהוצגה לאחר נעילת מהירות רכב המטרה הייתה: רכב השיטור 81, רכב המטרה 118. ונתוני המדידה הוצגו לפני הנהג.

לסיכום מסמך ת2, אין ספק שעל פיו המדידה בוצעה כנדרש ועל פי הנהלים.

העד נחקר בחקירה נגדית על גרסתו, ע"י הנאשם וגרסתו נותרה שלמה ובלתי מעורערת.

הנאשם הציג לעד צילום אויר ש"הוריד" מהאינטרנט לעניין מקום האכיפה (נ1), העד זיהה את הכביש, העד אישר את תווי הדרך דהינו שמדובר בקטע כביש ישר שבכניסה לקטע זה יש מעין ירידה קלה, אולם העד לא קיבל את המיקום הספציפי של האכיפה אשר הציג הנאשם על גבי התמונה, הסכים שיש באזור מסעדה אך טען בתוקף כי לא הפריעה כלל. לא אישר טענת הנאשם כי קלט מכוניות מאחריו, טען כי מאחורי רכב הנאשם לא היו כלל רכבים. וטען בתוקף שהמכשיר לא מדד רכבים שהיו מוסתרים, כביכול, מאחורי העצים, כטענת הנאשם.

פרשת ההגנה:

הנאשם העיד להגנתו. הוא טען שעקב המבנה הטופוגרפי של המקום והבניינים שמסביב ועל סמך מה שקרא באינטרנט, הכביש חייב להיות "נקי 50 מטר מסביב" (עמ' 4 ש' 6). לטענתו על פי נ1, האזור רווי בתים, פרדסים ועצי זית, כן טען שכיוון שאנטנת הרכב גבוהה הרי היא קולטת גם מעבר לפרדסים וקו הראיה של השוטר ולשוטר לקח פחות משני שניות מרגע שראה אותו ועד שמדד אותו, כל שיתכן ונמדד רכב אחר אחריו. עוד הוסיף כי מרוב רכבים בכביש, השוטר נאלץ להמתין עד שיעברו לשם עצירת רכב הנאשם.

בחקירה הנגדית, טען הנאשם כי מהירותו בזמן הנסיעה הייתה על פי ה GPS ברכבו 78-79 ק"ש כאשר המכשיר הניווט מורה על 7 קמ"ש פחות ממהירות הרכב.

הנאשם ציין כי ברגע שהשוטר הבהב הוא הסתכל על המהירות שלו וטען לעד שהיה עמיו ברכב שהוא נוסע במהירות נורמאלית. אולם הנאשם אישר כי אינו זוכר את היום שבו ניתן לו הדו"ח. לעניין תגובתו לשוטר טען העד כי דבריו הוצאו מהקשרם, וכי טען שנסע בין, 80-90 אך בכל מקרה גם אם לא שם לב אינו עובר את ה-100 קמ"ש.

עד הגנה 1, מר אייל חבשוש, העיד כי נסע אם הנאשם רבות, והלה תמיד מקפיד על חוקי התנועה, ומעולם לא נסע מעל המהירות המותרת. טען כי מדובר בכביש מפותל כביש שבו עליות וירידות, אך הוא ישב במשוב האחורי ולא הבחין במהירות הרכב, אך הרגיש כי נסע במהירות הנכונה, לטענתו השוטר הגיע מלפנים ומשום מקום (עמ' 5 ש' 28), בפעם הראשונה שהשוטר הבהב להם הנאשם אמר לו כי הם נוסעים במהירות נכונה ולכן השוטר לא יעצור אותם. העד חזר ואמר כי השוטר הפתיע אותם, שכן מדובר בכביש מפותל ומסובך. לא מדובר בכביש ישר, והיו רכבים רבים.

בחקירה הנגדית מסר העד כי הוא נוסע שנים רבות בטרמפים וכי יש לו תחושה לגבי המהירות.