מדינת ישראל נ' סרוסי ואח'

החלטה

1.המשיב הגיש נגד המבקשים תובענה בלשכת ההוצאה לפועל בגין דמי חכירה שלא שולמו בעד נכס מקרקעין בעפולה. כעולה מכתב התביעה, הנכס נמכר על ידי המבקשים לצד ג', אף היא נתבעת, עוד בשנת 1979.

דמי החכירה שנתבעו הינם בשל שבע השנים האחרונות בלבד, בסך 1,473 ₪.

2.המבקשים הגישו התנגדות לביצוע התובענה, והיא העומדת בפני.

לטענתם, למרות שנשלחו אל המשיב מסמכים אודות מכירת הבית, לפני כ-22 שנים, מתעקש המשיב לתבוע גם אותם. עוד הם טוענים, כי אי העברת הזכויות אל שם הקונה נובע מחוסר שיתוף פעולה מכוון מצידה של הקונה, וברור כי החוב מתייחס לתקופה שבמהלכה מחזיקה הקונה בלבד בנכס.

3.בדיון שהתקיים בפני לא נחקרו המבקשים.

ב"כ המשיב אישר, כי אכן היתה פנייה להעברת הזכויות בדירה, אך תשובת המנהל היתה, כי יש להמציא מסמכים נוספים לשם העברת הרישום. ב"כ המשיב הבהיר, כי על פי חוזה החכירה המקורי בין המבקשים למנהל, העברת זכויות טעונה הסכמת המנהל, וזו לא ניתנה בשל מחסור במסמכים, בהתאם להודעה שנמסרה לב"כ המבקשים דאז. לפיכך, כל עוד המבקשים הינם החוכרים, חלה עליהם חובת תשלום דמי החכירה, ואין להם הגנה מפני התביעה.

המבקשים טענו, כי אין להם אמצעים כספיים לניהול הליכים משפטיים כנגד הקונה. עיקר טענתם, כי אינם מוכנים לשלם חוב של אחר, ועיקר תהייתם – היכן היה המנהל במשך 20 השנים האחרונות, ומדוע רק כעת הם נתבעים לשלם את החוב, שעה שברור למנהל, כי למעשה אינם מחזיקים בנכס מזה שנים רבות.

4.הגנתם של המבקשים דחוקה.

פורמאלית, נראה כי תביעת המנהל תואמת את הסכם החכירה. העברת הזכויות לא הושלמה, דבר שהיה על המבקשים לעשות בסמוך למכירת זכויותיהם, ועל פי ההסכם, עליהם לשאת בדמי החכירה, כל עוד לא הועברה זו לאחר.

אף על פי כן, אינני מוצאת לנכון לדחות את הבקשה.

השיהוי הרב בהגשת התביעה נגד המבקשים מציב בפניהם קושי ממשי בהתגוננות מפניה. המבקשים טענו בפני, כי עד כמה שידעו, טיפלו בעיסקת המכר עד תומה. כל מסמך שעליו התבקשו לחתום על ידי עוה"ד שטיפל במכר – נחתם; כל תשלום שנתבקשו לשלם בזמנו – שולם; ולמעשה תביעת המנהל הפתיעה אותם בחלוף יותר מעשרים שנה מאז מכרו את הדירה, פינו אותה ומסרו את החזקה לקונה.

ברור כי המבקשים איבדו זיקה ממשית אל הנכס, החוב נתבע – לפי התביעה עצמה – בגין תקופה שבמהלכה מחזיקה צד ג' בנכס, ולמעשה הנתבעת ה"אמיתית" אמורה להיות הקונה, המחזיקה, ולא המבקשים.

בנסיבות אלה אני סבורה, כי יש ליתן למבקשים את יומם בבית המשפט, בין לצורך בירור טענותיהם, ובין לצורך הסדרת נושא העברת החכירה, סוף כל סוף, שאם לא כן – הרי שיימצאו המבקשים נתבעים מדי תקופה להוסיף ולשלם את דמי החכירה של דירה, שהם אינם עוד בעלי הזכויות ה"אמיתיים" שלה.

5.סיכומו של דבר, אני מקבלת את ההתנגדות.

אני ממליצה למבקשים לבחון מה הן הדרכים להסדרת נושא העברת הזכויות כעת, לפנות לבא כוחם דאז, ולנסות להשלים כעת את מה שלא הושלם לפני 22 שנים.

6. הליכי ההוצל"פ מעוכבים. התצהיר ישמש כתב הגנה.

נוכח סכום התביעה היא תידון בסדר דין מהיר.

התובע יגיש תצהיר מטעמו, יחד עם רשימת מסמכים והעתקי המסמכים, בהתאם לתקנה 214ב1(1), תוך 30 יום מקבלת החלטה זו.

אם לא יוגש תצהיר מטעם התובע, תוך המועדים שנקבעו לעיל, תימחק התביעה, וייסגר תיק ההוצל"פ כנגד המבקשים.