מדינת ישראל נ' סרויה(עציר) ואח'

גזר דין

רקע

שני הנאשמים הורשעו, לאחר שמיעת הוכחות, בעבירות של התפרצות לדירת מגורים וגניבה. זאת בשל ארוע אשר התרחש ביום 28.12.2008, בו פרצו לדירת מגורים השייכת למשפחת רחמים בעיר בית שמש וגנבו מתוכה תכשיטים שונים וארנק עם מסמכים.

טענות הצדדים

ב"כ המאשימה ביקש להחמיר עם הנאשמים ולהשית על שניהם מאסר משמעותי בפועל, אשר יצטבר לעונש מאסר אותו מרצה נאשם מס' 1 כיום בשל תיק אחר. בטעונו בפני שם ב"כ המאשימה דגש על חומרתה של העבירה, על עברם הפלילי המכביד של הנאשמים ועל העובדה שחלק ניכר מחלוף הזמן נזקף לחובת הנאשמים, בשל אופן ניהול ההליכים.

ב"כ הנאשמים טען לזכותם כל אשר ניתן. בטעונו בפני שם דגש על נסיבות חייהם הקשות של שני הנאשמים אשר הוליכו אותם לדרך של עבריינות, מבלי שנתנה בידם אי פעם האפשרות לבחור דרך אחרת. כן סקר בפני את עברם הפלילי של הנאשמים, על מנת לבסס הטענה כי בתי המשפט נהגו עמם יד קשה לאורך השנים, מבלי לנסות את האפיק השיקומי.

מתחם הענישה הראוי

רבות כבר נאמר ונכתב על רעתה של עבירת ההתפרצות לבתי מגורים וגניבה מתוכם ועל נזקיה. עבירה זו פוגעת לא רק ברכושו של הקרבן, אלא גם בתחושת הבטחון האישי שלו בביתו. לא קשה לדמיין תחושתו של אדם אשר ביתו נפרץ וחולל ורכושו נגנב ממנו. אם בכך לא די, המדובר בעבירה אשר בנקל עלולה להסלים לעבירת אלימות, אם בעל הדירה מתעמת עם העבריינים. הדברים ברורים וידועים ואין בידי להוסיף עליהם.

משכך, מסתמנת בשנים האחרונות מגמה ברורה של החמרה בענישה בעבירות אלו. זאת הן לאור ההכרה בחומרת העבירות ונזקיה והן בשל הצורך להרתיע עבריינים מלבצען.

אציין, לענין החומרה, כי במקרה זה מדובר בהתפרצות אשר בוצעה על ידי שני עבריינים אשר חברו יחדיו. כן אציין, כי הדירה אליה פרצו הנאשמים שייכת למשפחה אשר הנאשמים היו ביחסי ידידות עם אחת מבנותיה – דבר אשר יש להניח כי סייע לנאשמים בתכנון ההתפרצות ובביצועה.

עם זאת, נתתי דעתי לכך שהרכוש כולו נתפס והוחזר לבעלי הדירה וכי לא נגרמו נזקי רכוש לדירה כתוצאה מההתפרצות.

לאור זאת נראה לי, כי מתחם הענישה ההולם לעבירה אותה בצעו הנאשמים, בשים לב לנסיבותיה, הוא מאסר בפועל לתקופה שבין חצי שנה לשלוש שנים. זאת בשים לב לכלל הנסיבות ולרמת הענישה המקובלת בעבירות אלה.

נסיבות אישיות – נאשם מס' 1

נאשם מס' 1 הוא בן 23. חרף גילו הצעיר, הספיק לצבור הרשעות קודמות רבות:

עוד בגיל 15 נדון לשנת מאסר בפועל בשל ביצוע 18 עבירות ובהן תקיפה, פציעה, החזקת סכין, הפרת הוראה חוקית, גניבת רכב ועוד.

בשנת 2006, עת היה בן 17, נדון למאסר של 16 חודשים בגין פציעה בנסיבות מחמירות – באותו מקרה פצע את קרבנו בצווארו ארבע פציעות בסכין.

בשנת 2009 נדון למאסר של 10 חודשים בגין החזקת סכין – באותו מקרה החזיק סכין קצבים, אלת בייסבול וגז מדמיע.

בשנת 2011 נדון למאסר של 21 חודש בשל קניית כחצי ק"ג חשיש. בערעור הופחת ענשו ל- 18 חודש. הנאשם מרצה ענשו בימים אלה ועתיד להשתחרר בעוד זמן קצר.

שמעתי את עדות אחיו של הנאשם מס' 1 אודות נסיבות חייו הקשות. אין ספק, כי גורלו לא שפר עליו וכי תנאי הפתיחה שלו לא היו נוחים, בלשון המעטה. עם זאת, אין בכך כדי לשלול מאחריותו של הנאשם למעשיו.

כן אציין, כי הנאשם מס' 1 כפר בעבירות בהן הורשע, וגם בדבריו בפני בעת הטעונים לעונש לא לקח אחריות על מעשיו ולא הביע חרטה עליהם.