מדינת ישראל נ' סרויה

החלטה

אין מחלוקת ולמעשה גם המשיב הודה בכך בהודאתו האחרונה, שהמשיב היה מעורב בקטטה שבה נעשה שימוש בקבוקים שבורים וכן בסכין שהמשיב נשא במקום. בקטטה זו נדקר אחד המתלוננים ונזקק לטיפול רפואי. קיימות ראיות גם לכך שמשיב זה הוא שדקר.

המשיב טוען טענות שונות וביניהן שמדובר בהגנה עצמית. לטענתו אף הוא נדקר ונושא זה מצוי עתה בבדיקה ואין לגביו חוות דעת. הטענות יבדקו מן הסתם במסגרת התיק העיקרי.

לצורך הענין, די בעובדות שאין עליהן מחלוקת אמיתית כדי להקים עילת מעצר. מדובר בקטטה שבה היו מספר משתתפים מצד אחד ושניים מצידו של המשיב. נעשה שימוש בנזק קר, שכלל לא רק בקבוקים שאולתרו במקום אלא סכין שהמשיב הביא, לטענתו מאחר שהצד האחר לסכסוך הם אנשים מסוכנים. כל אלו מעידים על כך שהמשיב היה נכון לקרב והתכוון לעשות שימוש בסכין.

למשיב הרשעות קודמות לא מעטות, כולל מספר עבירות אלימות.

כל אלו מעידים בוודאי על מסוכנות הנשקפת מהמשיב ומהווה עילת מעצר.

הסניגור טען שיש להתיחס באופן שווה אל כל המעורבים בקטטה ושיתכן שדווקא הצד האחר הם האשמים. כפי שציינתי טענה זו שיש חפיפה חלקה בינה ובין טענת ההגנה העצמית, צפויה להבחן אם יתנהל התיק העיקרי. בשלב זה אסתפק בכך שלהתרשמותי אין מדובר בקביעה שרירותית של המשטרה. גם אם אין מדובר בראיות חד משמעיות, קיימת תמיכה לכך שהמשיב ושותפו הם האחראים לאירוע, לפחות באותו שלב שבו היה מעורב הנשק הקר. הדבר נובע הן מבחינת ההודעות כאשר המשיב ושותפו הגיעו למשטרה באיחור, המשיב שינה את גרסתו מספר פעמים ומסר אותה טיפין טיפין בעוד הודעות המעורבים האחרים נראות פתוחות וכנות יותר ואינן מכחישות גם את חלקם שלהם באירוע ובמה שקדם לו. בנוסף, המתלונן פנה לטיפול רפואי ואילו המשיב שבפני לא קיבל טיפול של ממש. הדבר עשוי להעיד על עצמת הפגיעות וגם על כך שהמשיב ניסה שלא להגיע לבירור העובדות שהיה מתחייב אילו פנה לטיפול רפואי.

מהטעמים שפירטתי ומהתרשמות כללית מהראיות אני סבורה, כאמור, שעמדת המשטרה שלפיה חלקם של המשיב ושותפו באירוע גדול יותר היא סבירה ומבוססת.

הטענה האחרונה שנותרה נוגעת לחלופת מעצר. אמנם על בית המשפט לשקול אפשרות של חלופה גם בשלב זה, אך ברור שדיון ממצא ובחינה לעומק של החלופה נעשית לאחר הגשת כתב אישום, כאשר קיים תסקיר מעצר או נתונים אחרים שיכולים לסייע בכך. על כן, מלכתחילה קיים קושי בשחרור לחלופה בשלב הנוכחי. כידוע שחרור לחלופה מצריך מתן אמון במשיב שיעמוד בתנאים שיקבעו. עברו של המשיב וחומרת העבירה הנוכחית מקשים על מתן אמון במשיב ואינם מאפשרים בשלב זה לשחרר את המשיב לחלופה. בנוסף, חלק מפעולות החקירה הנדרשות מחייבות המשך מעצר של המשיב. בהקשר זה, אציין לדוגמה פעולות מספר 4, 5 ו-9.

לאור כל האמור, אני מורה על מעצר המשיב עד ליום 16.5.2010 בשעה 12:00.

ניתנה והודעה היום כ"ט אייר תש"ע, 13/05/2010 במעמד הנוכחים.

חגית מאק-קלמנוביץ, שופטת

הוקלד על ידי: שמחה חדד התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: